
אנחנו: מפלצת שני ראשים / אורי קולווין
אַתָּה מִסְתּוֹבֵב בָּעוֹלָם עִם הָרֹאשׁ שֶׁאִבַּדְתִּי מוֹצִיא לוֹ דַּרְכּוֹן שָׁט בֵּין מְדִינוֹת הָעֵינַיִם שֶׁלִּי אִתְּךָ
אַתָּה מִסְתּוֹבֵב בָּעוֹלָם עִם הָרֹאשׁ שֶׁאִבַּדְתִּי מוֹצִיא לוֹ דַּרְכּוֹן שָׁט בֵּין מְדִינוֹת הָעֵינַיִם שֶׁלִּי אִתְּךָ
אני מאפרת לתוך החור הוורוד במאפרה הזו שקניתי בחנות הירוקה של העישוּנים, והאפר הזה, ככה,
אִיךְ בִּין בשום אופן לא מהאנשים מרי הנפש הללו שדוחפים את הלָאנְג אף שלהם לכל
לִקַּטְנוּ מִלִּים לְסִפּוּר שֶׁלֹּא נִכְתַּב אוּלַי עָדִיף שֶׁלֹּא סֻפַּר – בְּלִי חֲלִיפַת מִכְתָּבִים, "שָׁלוֹם יוֹמָנִי"
הדפס מונוטייפ בצבעי אקריליק על נייר, 39X58 ס"מ רגע של נוכחות שברירית קפא בין שכבות
חרות לוביץ' * לֹא לִכְתֹּב עַל פִּילִים וְרֻדִּים לֹא לִכְתֹּב עַל פִּילִים וְרֻדִּים לֹא לִכְתֹּב
לפני עשר שנים בערך, כשבעלי גילה על המאהב (חשבתי שאני מסוגלת לשים את השמות שלהם
קֶרֶן אוֹר חֲמַקְמַקָּה מוֹצֵאת אֶת דַּרְכָּהּ בֵּין שְׁלַבֵּי תְּרִיס הָעֵץ הַמּוּגָף. יָבוֹא יוֹם וְאַנִּיחַ אֶת
בַּלַּיְלָה הַהוּא הִתְפָּרַצְנוּ לְמִבְנֵה הַתִּיכוֹן הַיָּשָׁן – עֲדַת אֲנָשִׁים בּוֹגְרִים בִּשְׂמָלוֹת וַחֲלִיפֹות עֶרֶב; הִגַּרְנוּ עַל
הִתְאַהַבְתִּי בְּבָלָדַת הָרֶצַח שֶׁל רִיהָאנָה בָּלָדָה שׁוֹתֶתֶת מִלִּים דּוֹקְרוֹת שִׁיר עַל אִשָּׁה שֶׁשָּׁחֲטָה אִישׁ שֶׁכָּפָה
1 פגשתי את רתם בפעם הראשונה כשהייתי כמעט בת עשרים ואחת. האמת שזהו שקר. פגשתי
נְסַפֵּר לָהֶם שֶׁזֶּה כָּכָה שֶׁאֲנִי רוֹקֶדֶת מוּלְךָ בְּחוּטִינִי אָדֹם שֶׁמַּחְזִיק לִי גַּם אֶת הַבֶּטֶן וְגַם
הַלַּיְלָה יָצְאוּ רַכָּבוֹת מֵחַדְרִי אֵלֶיךָ וּבַחֲזָרָה, מִסְתּוֹבְבוֹת בִּתְעָלוֹת תַּת־קַרְקָעִיּוֹת, מִתַּחְתִּית מִטָּה לְתַחְתִּית מִטָּה, בָּאֲדָמָה. בִּמְהִירוּת
אחרי השחרור החלטתי לעבור לקיבוץ לעשות מועדפת במדגה. אבא לא אהב את הרעיון והתעקש שאישאר
לַכֹּל אֲנִי נִקְשֶׁרֶת לַמִּלִּים, לַחֲפָצִים לַמַּמְתַּקִּים שֶׁהִבְטַחְתָּ שֶׁתָּבִיא לִי מִיַּפָּן שֶׁנִּשְׁאֲרוּ עֲטוּפִים מִבְּלִי שֶׁאֶפְתַּח –
אנחנו נוטים לחשוב שארון הוא מקום בטוח – הפריטים האישיים ביותר שלנו חבויים בו, והוא
הֶדֶק הדעת | בן אייזנשטיין עָמַדְתִּי דּוּמָם לְמִפְתַּן הַשִּׁגָּעוֹן הַמְּתַעְתֵּעַ בִּלְשַׁד עַצְמוֹתַי הָאוֹמְרוֹת רַמֵ"חַ וְשַׁסֵּעַ
הֶדֶק הדעת | בן אייזנשטיין עָמַדְתִּי דּוּמָם לְמִפְתַּן הַשִּׁגָּעוֹן הַמְּתַעְתֵּעַ בִּלְשַׁד עַצְמוֹתַי הָאוֹמְרוֹת רַמֵ"חַ וְשַׁסֵּעַ
יעל רן * אַחֲרֵי שֶׁהָלַכְתָּ אָסַפְתִּי אֶת הַחֲפָצִים, שֶׁהִיא כִּנְּתָה "זֶבֶל", וְהִתְחַלְתִּי לָגַעַת אֶחָד אֶחָד
אני ובעלי משה אחראים על ועד הבית בבניין. אני יודעת מי משלם בזמן, מי מפגר
הַמִּכְפֶּלֶת הַפְּרוּמָה הִדְגִּימָה שֶׁהָאוֹף־וַיְט שֶׁל יַלְדָּה אַחֶרֶת הוּא הַלָּבָן הַצָּחֹר שֶׁלִּי. "יוֹנַת שָׁלוֹם", "מַלְאָךְ", "מַלְכַּת
כִּסֵּא הָעֵץ הַמִּתְקַפֵּל שֶׁנָּפַלְתִּי וְהִתְרַסַּקְתִּי מֵעָלָיו, בְּתוֹכוֹ וּמִתַּחְתָּיו שֶׁכָּל דּוֹר וָדוֹר בַּמִּשְׁפָּחָה הֶעֱנִיק לוֹ חֹם
וְעַל מִצְחֵךְ וּשְׂפָתַיִךְ עוֹרְבִים. אַתְּ לֹא נִזְהֶרֶת, זוֹלֶלֶת אוֹתָם בְּכָל פֶּה עַד שֶׁנִּשְׁאָר לָךְ עַל
טכניקה מעורבת, 78X83 ס"מ פני נשים רבות מרכיבות את הדימוי הזה, אך אף אחת מהן
יש דברים שאתה לא מגיע אליהם. פשוט אין זמן. למשל צביעת חדר ילדים. אתה דוחה
לֹא יָדוּעַ מָתַי בְּדִיּוּק זֶה יִקְרֶה בִּזְמַן נֶעֱלַם כְּשֶׁיָּבוֹא אֵלַיִךְ הֶעָתִיד הַמֻּבְטָח כְּאוֹרֵחַ רָצוּי, חֲמוֹרוֹ
בַּמּוֹשָׁב הָאֲחוֹרִי נִזְכֶּרֶת בְּבִּילְבִּי. נִילְסוֹן עַל הַכָּתֵף וְהַסּוּס שֶׁלִּי בֵּין הָרַגְלַיִם. וְגַרְבַּיִם, כָּל אַחַת בְּצֶבַע
בזוי, שפל, אך זורח: מניפסט הטראש היפנים המציאו את הקינצוגי, אומנות תיקון כלי חרס שבורים
גיליון 13, טראש
יוני, 2025
עורכות המדורים: עדן ג׳ואן מ. סימן־טוב, חן מנור, אופיר לוי, אורי קולווין, נועה רודיק
עורכת ראשית: עידית ורד
עריכת הלשון וניקוד השירים: ענבל גיל
דימוי הכריכה: טל גופר
עיצוב הכריכה: עידית ורד
©כל הזכויות שמורות ליוצרים