פֹּה הָיְתָה הַסַּפָּה פֹּה הָיָה אֶדֶן
פֹּה זְמִירָה הָיְתָה נִקְרַעַת מִצְּחוֹק וּמַחְזִיקָה אֶת הַבֶּטֶן
פֹּה הָיוּ יוֹשְׁבִים הַנְּכָדִים, פֹּה הַכִּסֵּא מִגֶּרְמַנְיָה, פֹּה הַשֻּׁלְחָן
פֹּה הָיְתָה רוֹנִי צוֹעֶקֶת, נִדְמֶה לִי
חֲמוּדִים הָאֹכֶל מוּכָן.
פֹּה הָיָה חַלּוֹן לֹא מְנֻפָּץ, דֶּלֶת בְּלִי חוֹרֵי כַּדּוּרִים
פֹּה יָשְׁנוּ דָּנִי וּמַאיָה, פֹּה גִּלּוּ שֶׁבְּקָרוֹב הֵם הוֹרִים.
פֹּה הָיָה גַּג אֵיתָן דַּרְכּוֹ עַכְשָׁו רוֹאִים אֶת הָעַיִט
פֹּה הָיָה נִדְמֶה לִי
הַדָּבָר שֶׁבָּרָאנוּ, שֶׁקָּרָאנוּ לוֹ בַּיִת.
