נִשְׁעַנּוּ זֶה עַל חֲלוֹמוֹתָיו שֶׁל זֶה
יוֹתֵר מִדַּי זְמַן
עֵדִים לִיקִיצָה שֶׁלֹּא קָרְתָה.
כָּל בֹּקֶר רָצִינוּ אֶת מָה שֶׁלֹּא
וּבַלַּיְלָה – עוֹד מֵאוֹתוֹ הַדָּבָר.
נוֹקְשִׁים עֵץ בְּעֵץ בָּאֲפֵלָה,
נוֹפְלִים לְשֵׁנָה שֶׁאֵין בָּהּ מְנוּחָה,
שָׁרִים שִׁירִים חַסְרֵי מִשְׁקָל
מְסַפְּרִים סִפּוּרִים נְטוּלֵי עֲלִילָה
נוֹתְנִים לַדִּמְיוֹן לִפְרֹחַ
וְעוֹקְרִים כָּל דָּבָר אַחֵר בַּגִּנָּה.