מִתַּחַת לְשִׁכְבוֹת הַטַּחַב שָׁכַן פַּעַם יֹפִי. עוֹד הָיִינוּ יַחַד, אַתְּ וַאֲנִי, וְהָאָח הַהוּא, הַשָּׁכוּחַ, דִּנְדּוּן

מבעד לַזגוגית הגשם עצר כדי לפנות את המקום לסוף הלילה. רק אגל בודד נותר תלוי

גַּם הַפֵּרוֹת שָׁם, כִּמְעַט אֵין קוֹטֵף. כָּל הַמִּלִּים שֶׁאָמַרְנוּ הִתְפָּרְקוּ לְאוֹתִיּוֹת, לֹא הִתְאָחֲדוּ נֻשְּׁלוּ מִמַּשְׁמָעוּת.

משתתפים: סנונית ברבן, טל כהן, שמעון בוקשטיין, יונתן דורמן ודן לוי

עוֹטֵף מְסִבָּה תִּינוֹק מִצְנַח רְחִיפָה נַעֲרָה עַל אוֹפַנּוֹעַ טוֹיוֹטָה לְבָנָה דָּרוֹם אָדֹם 1400. 229. 239.

יומן הקריאה ההֵטֵרוֹנימי של סוּף הָאֶפּוֹס ב"שומר העדרים" של ההטרונים[1] אַלְבֶּרְטוּ קָאֵירוּ "מֵעוֹלָם לֹא שָׁמַרְתִּי

נטע אפללו בקשת עזרה אל: ניתאי האזרחי שלום ניתאי, סליחה שאני ככה מתפרצת למייל שלך,

צבי זוקובסקי משוחח עם טל ניצן על לואיס סבסטיאן מָסֶטו   כמו כל אחד, או

הַזְּקֵנָה הַקְּטַנָּה מִיַּעַר הָאַגָּדוֹתמְחַלֶּקֶת מַמְתַּקֵּי מִלִּיםלִילָדִים. אִם יָבוֹאוּ. בַּקּוֹנְכִיָּה שֶׁבָּהּ הִיא מִתְגּוֹרֶרֶתהִשְׁתַּבְּרוּיוֹת שֶׁל אוֹרבְּמִנְסְרוֹת נִבְרְשׁוֹתֶיהָמִמְחֲטוֹת

מִי הַיֶּלֶד שֶׁיֵּדַע לְהַשְׁבִּיעַ בְּמִשְׁאֲלוֹתָיו תֵּבֵל לִתְפֹּס כּוֹכָב נוֹפֵל לִרְתֹּם אוֹתוֹ לַחֲלוֹמוֹ לִתְלֹשׁ, דָּרוּךְ, עֲלֵי

מִיכָאֵל / מרים ילן־שטקליס חִכִּיתִי, חִכִּיתִי, בָּכִיתִי, בָּכִיתִי, וּמִי לֹא בָּא? מִיכָאֵל.   וְהוּא הִבְטִיחַ

וְהַבֻּבּוֹת כֻּלָּן לִישֹׁן הִשְׁכַּבְתִּי. חָשַׁבְתִּי: שֶׁלֹּא תֵּדַעְנָה שֶׁלֹּא תַּפְרַעְנָה מתוך: "מיכאל", מאת מרים ילן־שטקליס. צָרִיךְ

מרים ילן־שטקליס משיבה לקוראים צעירים | תמי ישראלי בארכיונה האישי של מרים ילן־שטקליס במרכז לוין