אנטרופיית כאוס | בן אייזנשטיין

בְּבֵית-הַקָּפֶה בְּיָפוֹ

חָמוּשׁ בְּקוֹרְטַדוֹ וּבְסִיגָרִיָּה מְגֻלְגֶּלֶת

הֵסַבְתִּי לִכְתֹּב מִינֵי פּוֹאֵטִיקָה

וְהַמִּלִּים אַיִן

אַךְ תְּחוּשַׁת-קֶבֶס פִּתְאוֹמִית.

וּבְעוֹדִי הוֹפֵךְ בָּהּ עַל שׁוּם-מָה

הֵקֵאתִי מְלֹא-קְרָבַי בְּלִיל-מִלִּים סְרוּחוֹת

אֲשֶׁר צַחֲנָתָן עָלְתָה בְּאַף כֹּל

וּכְהֶרֶף בָּאוּ הַזְּבוּבִים עָטִים כְּעוֹרְבִים

עַל הַנְּבֵלוֹת הָעֲרוּמוֹת לְגֹבַהּ שָׁפֵל

מְנַקְּרִים בְּכָל תָּרְפָּהּ בַּתְּרָפִים, בַּטְּרָפִים

טוֹרְפִים עַצְמָם בְּאַנְטְרוֹפְּיַת כָּאוֹס

חָגִים מְבֻסָּמִים וּמְצַוְּחִים

נִצְחוֹן הָרִימָה וַעֲלִיבוּת-הַחַיִּים

שתפו אותי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *