מיידעלה | מאיה מנדלוביץ'

קִינְג ג'וֹרְג' מַזִּיעַ כְּמוֹ נָהָר הַדְּלָתוֹת נִפְתָּחוֹת לְכָל עוֹבֵר רוּחַ אֲנִי מִשְׁתַּקֶּפֶת בְּבֻבַּת-רַאֲוָה שֶׁרָאִיתִי בַּלַּיְלָה בְּגַן-הָעַצְמָאוּת. עַל חוֹמָה שֶׁל בֵּית-קְבָרוֹת עַתִּיק הוּא אָחַז בִּי מֵאחוֹר. אֲנִי מִתְעוֹרֶרֶת מוּל עֵינַי מִי שֶׁמּוֹכֵר לִי (כְּבָר שָׁנִים) טַיְץ שָׁחֹר בַּחֲמִשִּׁים שְׁקָלִים לְאֶחָד. הוּא צוֹעֵק, זֶה גּוּף זֶה! חַלּוֹן אוֹטוֹ נִפְתַּח הַמּוֹכֵר בַּפִצּוּצִיָּה פָּצַח, "מֶיידָעַלֵה, מֵייד אִין יִזְרְעֶאל אַתְּ?" אֲנִי עוֹלָה עַל הָאוֹפַנַּיִם לְיוֹגָה. שַׂחְקָן שַׁרְמַנְטִי מְחַיֵּךְ אֵלַי אֲנִי מְחַיֶּכֶת לַיָּם, לִבִּי בַּמַּעֲרָב לִבִּי בַּמִּזְרָח הַשְּׁקִיעָה מְחַכָּה לִי. אֲנִי שׁוֹקַעַת לַמִּזְרוֹן בִּתְנוּחַת-כֶּלֶב, מַשְׁקִיעָה בִּבְּרָכָה לַשֶּׁמֶשׁ. זֶה קוֹרֶה פִּתְאֹם, שֶׁאֲנִי וְהוּא אֶחָד הַיּוֹם, זֶה קוֹרֶה אֶלֶף פַּעַם בְּיוֹם! הוּא בָּא אֵלַי כְּמוֹ סוּס-יָם, אֲנִי מוּגֶנֶת מֵאֲחוֹרֵי בַּר שֶׁעָשׂוּי עֵץ חַם. הֵם מְאַחְסְנִים בְּתוֹכוֹ דְּמוּי-יַיִן, עָרָק, ווֹדְקָה וּדְמוּיוֹתאָדָם, כְּשֶׁהוּא מַצְלִיף בָּהּ עִם הַשְּׁטָרוֹת בְּעֵינַי עֵינַיִם אֲדֻמּוֹת, וּמַסֵּכָה וְסַכָּנָה וּמַגָּפַיִם עַד הַבִּרְכַּיִם, וְהָאַגָּן מִסְתּוֹבֵב, אֲנִי אַצִּיל פִּירוּאֶט, עוֹד סִבּוּב אֶחד וְהַכֹּל מִתְהַפֵּךְ. גַּם הָעַכְבְּרוֹשִׁים נֶעֱלָמִים בֵּין הַלַּיְלָה לַבֹּקֶר. 

 

בֵּין עֵץ-הַדִּמְדּוּמִים לְבֵין עֶרְוַת-הַדֶּשֶׁא יֵשׁ עֵינַיִם עִם סִכּוּי לְהִנָּצֵל, לְעֹמֶק-הָהָר, לְאִישׁוֹנֵי שְׂדוֹת-הָרָקִיעַ אוֹ לִתְפִלּוֹת חֲבוּשׁוֹת. הֵן יִדְהוּ לַנְּקֻדָּה הֲכִי נְמוּכָה בָּעִיר  – לְתַחְתִּית עֲלִיַּת-הַגַּג,  שֶׁבָּהּ שׁוֹמְעִים אֶת הָרַמְקוֹלִים דּוֹפְקִים אֶת הַתִּקְרָה אֶת הַמַּרְתֵּף אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת רוּחַ-הַקֹּדֶשׁ. 

פִּקְּחוּת-הַנְּפִילָה עִוֶּרֶת בֵּין צַמְּרוֹת-הַבְּרוֹשִׁים. רַק בַּבִּיבִים הִיא מְחַבֶּרֶת אֶת הַשִּׁיר הַבִּלְתִּי-נִשְׁמָע שֶׁמֵּנִיעַ אֶת הָעוֹלָם. 

 

שתפו אותי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *