יָמִים מֵעַכְשָׁו נִוָּתֵר שְׁנַיִם
בְּחֶלְקַת אֲדָמָה יְבֵשָׁה וּפְרוּשָׂה מִמִּדּוֹתֵינוּ,
נֶפֶשׁ תִּפְחַת לְמִדַּת הָעֲרִיסָה.
נִפְתַּח בְּאַרְגְּזֵי בֹּקֶר קְרָעִים
נֹאבַד בְּאַלְבּוֹמֵי תְּמוּנוֹת
וְלֹא נֵדַע שֶׁכָּךְ
אַהֲבָה מְבַקֶּשֶׁת לִהְיוֹת.
נְבַקֵּשׁ לִזְכֹּר וְלָגַעַת
שֶׁטֶף גַּעֲגוּעַ לְדֶרֶךְ פְּתוּחָה.
עַכְשָׁו עוֹד יֵשׁ בָּנוּ מָקוֹם
לְהִתְמַסֵּר אֶל הַפְּרִיחוֹת
לְהִתְרַפֵּק כְּטַל עַל אֲלֻמּוֹת הָאוֹר.
סוֹפֵנוּ לִנְשֹׁר.
שֶׁמֶשׁ בְּצֶבֶר חֲלוֹמוֹת
תָּעִיד מֵעָלֵינוּ
בְּמָה עוֹד יָכֹלְנוּ לָגַעַת