
אנחנו: מפלצת שני ראשים | אורי קולווין
אַתָּה מִסְתּוֹבֵב בָּעוֹלָם עִם הָרֹאשׁ שֶׁאִבַּדְתִּי
אַתָּה מִסְתּוֹבֵב בָּעוֹלָם עִם הָרֹאשׁ שֶׁאִבַּדְתִּי
לִקַּטְנוּ מִלִּים לְסִפּוּר שֶׁלֹּא נִכְתַּב אוּלַי עָדִיף שֶׁלֹּא סֻפַּר – בְּלִי חֲלִיפַת מִכְתָּבִים, "שָׁלוֹם יוֹמָנִי" אוֹ בָּתִּים מֵחוֹרְזֵי קוֹמוֹת בִּזְנָבָם מִבְּלִי לִרְקֹחַ מֶטָפוֹרוֹת תְּלוּיוֹת בָּאַקְרוֹסְטִיכוֹן
* לֹא לִכְתֹּב עַל פִּילִים וְרֻדִּים לֹא לִכְתֹּב עַל פִּילִים וְרֻדִּים לֹא לִכְתֹּב עַל פִּילִים וְרֻדִּים עוֹצֶמֶת עֵינַיִם בְּנִסָּיוֹן לְדַמְיֵן מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ כֶּתֶם וָרֹד מְטֻשְׁטָשׁ
קֶרֶן אוֹר חֲמַקְמַקָּה מוֹצֵאת אֶת דַּרְכָּהּ בֵּין שְׁלַבֵּי תְּרִיס הָעֵץ הַמּוּגָף. יָבוֹא יוֹם וְאַנִּיחַ אֶת הַגּוּף שֶׁלִּי כְּמוֹ גּוּפָתָהּ שֶׁל אִמָּא, כְּפִי שֶׁהָיְתָה מֻנַּחַת, שְׁלֵמָה.
בַּלַּיְלָה הַהוּא הִתְפָּרַצְנוּ לְמִבְנֵה הַתִּיכוֹן הַיָּשָׁן – עֲדַת אֲנָשִׁים בּוֹגְרִים בִּשְׂמָלוֹת וַחֲלִיפֹות עֶרֶב; הִגַּרְנוּ עַל הָרִצְפָּה אֲגַמּוֹן שֶׁל וִיסְקִי יָקָר וְרָקַדְנוּ בְּאֹשֶׁר רַצְנוּ חַסְרֵי עַכָּבוֹת
הִתְאַהַבְתִּי בְּבָלָדַת הָרֶצַח שֶׁל רִיהָאנָה בָּלָדָה שׁוֹתֶתֶת מִלִּים דּוֹקְרוֹת שִׁיר עַל אִשָּׁה שֶׁשָּׁחֲטָה אִישׁ שֶׁכָּפָה כְּבָר לֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְחַמֵּק הֵבַנְתִּי שֶׁזֶּהוּ יֵשׁ אַלִּימוּת שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת
נְסַפֵּר לָהֶם שֶׁזֶּה כָּכָה שֶׁאֲנִי רוֹקֶדֶת מוּלְךָ בְּחוּטִינִי אָדֹם שֶׁמַּחְזִיק לִי גַּם אֶת הַבֶּטֶן וְגַם אֶת הַתַּחַת: מְטַאטְאָה לְךָ אֶת הַמָּקוֹם בִּמְתִינוּת מְעֻדֶּנֶת כָּכָה שֶׁתִּגַּע
* הַלַּיְלָה יָצְאוּ רַכָּבוֹת מֵחַדְרִי אֵלֶיךָ וּבַחֲזָרָה, מִסְתּוֹבְבוֹת בִּתְעָלוֹת תַּת־קַרְקָעִיּוֹת, מִתַּחְתִּית מִטָּה לְתַחְתִּית מִטָּה, בָּאֲדָמָה. בִּמְהִירוּת מַחֲרִישָׁה שָׁמַעְתִּי אוֹתָן נוֹסְעוֹת וּבָאוֹת חָשַׁבְתִּי רֵיקוֹת, בְּלִי נוֹסְעִים
לַכֹּל אֲנִי נִקְשֶׁרֶת לַמִּלִּים, לַחֲפָצִים לַמַּמְתַּקִּים שֶׁהִבְטַחְתָּ שֶׁתָּבִיא לִי מִיַּפָּן שֶׁנִּשְׁאֲרוּ עֲטוּפִים מִבְּלִי שֶׁאֶפְתַּח – אֶת הַפֶּה. לַכֹּל אֲנִי נִקְשֶׁרֶת לְכָל בָּחוּר בָּאוֹטוֹבּוּס עִם זִיפִים
עָמַדְתִּי דּוּמָם לְמִפְתַּן הַשִּׁגָּעוֹן הַמְּתַעְתֵּעַ בִּלְשַׁד עַצְמוֹתַי הָאוֹמְרוֹת רַמֵ"חַ וְשַׁסֵּעַ וְיִהְיוּ שְׂפָתַי רֹמַח פִּיפִיּוֹת, שׁוֹפִים שְׁפִיּוּת מֻתֶּכֶת מְהַלֶּכֶת כַּשִּׁכּוֹר עַד הֶדֶק הַדַּעַת וּבוֹשַׁשְׁתִּי, וְהִתְבּוֹסַסְתִּי וְרָאִיתִי
* אַחֲרֵי שֶׁהָלַכְתָּ אָסַפְתִּי אֶת הַחֲפָצִים, שֶׁהִיא כִּנְּתָה "זֶבֶל", וְהִתְחַלְתִּי לָגַעַת אֶחָד אֶחָד – טְרֶנִינְג רָפוּי וְטִי שֶׁרְטִים לְלֹא כַּפְתּוֹרִים, זוּג נַעֲלַיִם, שְׁעוֹן סֵיקוֹ מַתַּכְתִּי,
הַמִּכְפֶּלֶת הַפְּרוּמָה הִדְגִּימָה שֶׁהָאוֹף־וַיְט שֶׁל יַלְדָּה אַחֶרֶת הוּא הַלָּבָן הַצָּחֹר שֶׁלִּי. "יוֹנַת שָׁלוֹם", "מַלְאָךְ", "מַלְכַּת הָאוֹר", הִצִּיעָה אִמָּא. "כַּלָּה," הֵשַׁבְתִּי לָהּ. אִמָּא הֶחְוִירָה. שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה