בְּכִלְאֵי הַתּוֹדָעָה נָעִים גּוּפִים בִּתְזָזית בְּרַאוּנִית מַתְרִיסִים דַּלּוּת קִיּוּמָם שְׁתִי וָעֵרֶב בַּבֹּקֶר, עוֹטִים עוֹר-יוֹם וּמַחְלְצוֹת-הַכְּלָל נָחִים, מוּגָפִים, בִּגְבוּלוֹת הָאֶפְשָׁר וְהָאַיִן מִשְׁתַּהִים עַד יַעֲרִיב הַיּוֹם עַל
2024, oil on wood panel 60×42 cm
באדיבות האמנית וגלריה רוזנפלד
דמותו דְּּמוּתוֹ כִּמְעַט חִלְּלָה אֶת מוֹתוֹ. הֶאֱפִילָה כְּמוֹ צֵל עָנָן רַךְ מֵעָלָיו. הִתְנַתֵּק, כְּמוֹ כְּלַבְלַב מֵרְצוּעַת בְּעָלָיו וְעָלָה וְעָלָה כִּפְשׁוּטוֹ. שכול כפרי הָאִכָּר שֶׁהָלַךְ
בְּבֵית-הַקָּפֶה בְּיָפוֹ חָמוּשׁ בְּקוֹרְטַדוֹ וּבְסִיגָרִיָּה מְגֻלְגֶּלֶת הֵסַבְתִּי לִכְתֹּב מִינֵי פּוֹאֵטִיקָה וְהַמִּלִּים אַיִן אַךְ תְּחוּשַׁת-קֶבֶס פִּתְאוֹמִית. וּבְעוֹדִי הוֹפֵךְ בָּהּ עַל שׁוּם-מָה הֵקֵאתִי מְלֹא-קְרָבַי בְּלִיל-מִלִּים סְרוּחוֹת אֲשֶׁר
היה זה ערב נעים במיוחד. ״רוצה להשלים למניין״? נדתי בראשי לסירוב. כיצד צריך אדם ללכת אל מותו?, חשבתי, אבל ידעתי כי השאלה היא כיצד אדם
מה שנשאר
הַשַּׂחְיָן הַמָּהִיר שֶׁל הָרֶגֶשׁ
זוֹכֵר כִּמְעַט הַכֹּל-
נוֹף עִם שְׁלוֹשָׁה עֵצִים
