וְנִשְׁאֲלָה הַשְּׁאֵלָה
בַּתְּחִלָּה חֲרִישִׁית, וּבְהַדְרָגָה חוֹתֶרֶת אֶל נוֹעָזוּת:
לְאָן כָּל זֶה מוֹבִיל?
כִּי הַכֹּל מִתְרַחֵשׁ עַל בִּימָה שְׁחֹוֹרָה
וְהַכֹּל יוֹשֵׁב עַל מִין צֹרֶךְ מִתְפַּתֵּל לְתָאֵר
לְתָאֵר עוֹד וָעוֹד שׁוּב עַל מָקוֹם מְסֻיָּם מְאוֹד
עַד רֵזוֹלוּצְיָה שֶׁל סְחַרְחֹרֶת
עַד קְצֵה הַיְּכֹלֶת שֶׁל נַעֲרַת הַגּוּמִי
לְהָבִיא אֶת כַּפּוֹת רַגְלֶיהָ מִסָּבִיב וּלְהַנִּיחָן עַל כְּתֵפַי,
מְחַטְּטִים כֻּלָּנוּ בְּנִבְכֵי הַנֶּפֶשׁ וְעַל הִשְׁתַּקְּפוּת
הַקִּיר הַלָּבָן אוֹ יַשְׁבָנָהּ שֶׁל הַמְּתוֹפֶפֶת אוֹ
מֵיתָר אִי שֶׁל הַקּוֹנְטְרַבָּס, כֵּן, וְהַבִּימָה
הַשְּׁחֹרָה מוֹבִילָה הָלְאָה אֶל זִכְרוֹן יַלְדוּת, כֵּן,
זֶה תָּמִיד עוֹבֵד טוֹב וְדֵי נִמְאָס,
עַכְשָׁו נֵלֵךְ לִישֹׁן, נָשִׁיר לְעַצְמֵנוּ שִׁיר עֶרֶשׂ
נִתְגָּאֶה עַד כַּמָּה גָּבְהוּ יְלָדֵינוּ כְּמוֹ יֵשׁ
לְגָבְהָם אֵיזוֹ אֵיכוּת שֶׁל מַמָּשׁ…
לְכוּ לִישֹׁן עַכְשָׁיו, יְלָדִים,
הַקַּטָּר הַזֶּה לֹא יוֹבִיל אֶתְכֶם לְשׁוּם מָקוֹם
הוּא מִסְתּוֹבֵב בְּמַעְגָּלִים,
תַּאֲמִינוּ לִי, אֲנִי כּוֹתֵב אֶתְכֶם עַכְשָׁיו
לְמִי עוֹד אַתֶּם יְכוֹלִים לְהַאֲמִין?
כֵּן, הַבִּימָה הַזֹּאת מְמֻקֶּמֶת בְּמֶרְכַּז הַצֹּמֶת
שֶׁל שֶׁינְקִין וְסִירְקִין בְּגִבְעָתַיִים הַשָּׁעָה בְּעֵרֶךְ תֵּשַׁע
בַּבֹּקֶר וְהַיּוֹם צָף בְּסוֹף יוּלִי וְאַל תַּגִּידוּ –
לֹא הָיָה אֵיפֹה וּמָתַי
וְשֶׁשָּׁכַחְתִּי לְצַיֵּן אֶת הָאַהֲבָה –
שֶׁזֶּה נוֹשֵׂא אָהוּב
מְאוֹד עַל כָּל הַמְּשׁוֹרְרִים כִּמְעַט
אַהֲבָה קְרִירָה וּמְדֻיֶּקֶת שֶׁל יַפָּנִי בֶּן שְׁלוֹשִׁים וְחָמֵשׁ
לַבֻּבָּה שֶׁהוּא נִשָּׂא לָהּ וְחַי אִתָּהּ בִּשְׁנַיִם וָחֵצִי מֵטֶר
בַּפַּרְוָר שֶׁל טוֹקְיוֹ…
זֹאת אַהֲבָה. וְהַבֻּבָּה
הִיא צֶדֶק אֵינְסוֹפִי כִּי
בַּלַּיְלָה, כְּשֶׁהוּא מַנִּיחַ אוֹתָהּ בְּמִטָּתוֹ וְאוֹמֵר
לָהּ לַיְלָה טוֹב, הִיא מְצוּיָה בַּמֶּרְחָק הֲכִי קָרוֹב
לַמֻּשָּׂג הַפִילוֹסוֹפִי הַנִּשְׂגָּב
שֶׁל הָאֱמֶת.
הֵבַנְתֶּם אֶת זֶה?
מְצֻיָּין. וְעַכְשָׁיו נְכַבֶּה אֶת הָאוֹר.