בפתח הגיליון | העורכים
23/12/2024
איך נקרא המשחק שאיש אינו משחק, ושיחד עם זאת אין אחד שיצליח לחמוק מן הלפיתה שלו? מה היא החוקיות שמנחה את המשחק הזה, נעדר החוקים,
איך נקרא המשחק שאיש אינו משחק, ושיחד עם זאת אין אחד שיצליח לחמוק מן הלפיתה שלו? מה היא החוקיות שמנחה את המשחק הזה, נעדר החוקים,
ארבעה פרגמנטים מתוך Les Métamorphoses de Fader – Thibault Viviani תרגם מצרפתית: Google Translate הערת העורך הטקסט Les Métamorphoses de Fader נכתב בצרפתית בידי
גְּבָרִים חוֹזְרִים מִמִּלְחָמָה גְּבָרִים חוֹזְרִים מִמִּלְחָמָה גְּבָרִים חוֹזְרִים מִמִּלְחָמָה מִמִּלְחָמָה נִרְאִים תָּמִיד דּוֹמִים גְּבָרִים חוֹזְרִים מִמִּלְחָמָה נִרְאִים תָּמִיד דּוֹמִים נִרְאִים תָּמִיד דּוֹמִים זֶה לָזֶה דּוֹמִים
נְתוּנִים אָנוּ לָזֶה שֶׁאֵינֶנּוּ נִתָּן. מְגֹרָשׁ מִגֵּרוּשָׁיו הַבְּתוּלִיִּים לְעֵבֶר גִּדּוּל קוֹרֵא בַּקֵּבָה, לָגֶרְסְטְרֵמִיָּה מְקַלֶּשֶׁת בְּהֶבֶל פְּרָחִים, מַרְפָּה רֵיחַ בַּאֲוִיר לַח לִרְוָיָה.
יצירה מולחנת לנבל. היצירה כתובה בתיווי גרפי – אלתור מונחה של חמישה נגני ונגניות נבל עם הפרשנות שלהם\ן לאותם תווים. חמש הפרשנויות השונות נאספו לכדי
מה היית עושה אם יום אחד העולם היה נחשף בפניך, מסיר מעליו, ומעליך המְשַֹחֵק בתוכו, את שלל צעיפיו ומלבושיו וכסותיו
עוֹרִי רוֹאֶה עוֹרִי רוֹעֵד מֵעוֹרְרוּת – עוֹרוּת, הָעֵד – טֶרֶם נֵעוֹר הַלֵּב רוֹאֶה הָעוֹר, בְּטֶרֶם עוֹרֵר-רוּת יִמְסֹר
פעמון יצלצל שעה ארוכה. בחַמַת צוהריים נרקוד, שלובי ידיים, חגים במעגל. עשב רך, לחלוחי, יירמס תחת כפות רגלינו היחפות.
עוֹד אַחַת. אֲבָל הִבְטַחְתָּ. הַפַּעַם בֶּאֱמֶת. זֹאת הָאַחֲרוֹנָה. נִשְׁבָּע. כְּמוֹ הַפַּעַם הַהִיא שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי וְלֹא יָכֹלְתִּי לָזוּז מֵהַמָּקוֹם שֶׁלִּי. זוֹכֶרֶת? בּוֹא נַחֲלִיף מְקוֹמוֹת,
הַמַּסְלוּל שֶׁלָּנוּ לְהַיּוֹם הוּא בֵּין אֲגוּדָל לְבֹהֶן לְכִיס הַמָּרָה לִתְנוּעַת צְלִיבָה גְּנוּבָה יֶשְׁנָם סִימָנִים כְּחֻלִּים יְרֻקִּים סְגֻלִּים עַל הָאֲבָנִים זֶה צֵל שֶׁל מִלְחָמָה יֵשׁ רוּחַ
פֶּה נִפְעַר וְלַהֲקַת עוֹרְבִים נִמְלֶטֶת מִתּוֹכוֹ;
לַמְרוֹת שֶׁכָּל הַשִּׁירָה כְּבָר נִכְתְּבָה
קִינְג ג'וֹרְג' מַזִּיעַ כְּמוֹ נָהָר הַדְּלָתוֹת נִפְתָּחוֹת לְכָל עוֹבֵר רוּחַ אֲנִי מִשְׁתַּקֶּפֶת בְּבֻבַּת-רַאֲוָה שֶׁרָאִיתִי בַּלַּיְלָה בְּגַן-הָעַצְמָאוּת. עַל חוֹמָה שֶׁל בֵּית-קְבָרוֹת עַתִּיק הוּא אָחַז בִּי מֵאחוֹר.
1 יֶלֶד מִשְׁתַּקֵּף בִּפָנָיו. הַמַּרְאָה מִתְפּוֹגֶגֶת צְחוֹק מִתְנַדֵּף לָאֲוִיר וּפוֹגֵשׁ עוֹר צְלִיל חוֹרֵק בָּאָבָק, נִמְחָק אֵין עֲקֵבוֹת. (טַנְק חוֹרֵשׁ פֹּה) 2 שְׁעַת-צֵל מְכַסָּה
בסופו של דבר לא הייתה לנו ברירה. הצמדתי למארחת סכין לצוואר ואמרתי: שולחן.
2023, oil on paper attached to a wood panel 71×45.5 cm
באדיבות האמנית וגלריה רוזנפלד
אחד ועוד אחד ועוד אחד ועוד אחד ועוד אחד ועוד אחד ועוד אחד ועוד אחד ועוד אחד ועוד אחד ועוד אחד ועוד אחד ועוד אחד
דיברתי איתה כי התאהבתי… את עומדת גבוהה, מסתירה שדות שהאור לא נענה להם. כשאת למעלה את סגולה ופחותת-ממדים: הגרגיריוּת ונפתלוּת הצבע לא מואילות בטובן לרדת
היצירה Galijot (גליות) הופיעה באלבום סולו של המלחינה הקרואטית איוונה קיש (בהוצאת Cantus d.o.o)
רגליים מהלכות על התקרה. מה מכה במה, מפעיל הכוח ומקבל הכוח מתמסרים בתפקידים
2024, oil on paper, 135×230 cm
באדיבות האמנית וגלריה רוזנפלד
בין האספלט לגורדי השחקים המתכתיים, בעולם שבו "נפשות-אוטומט" מצפצפות זו על זו
מִילוֹת פִּתּוּי שִׁקְרִיּוֹת מְתוּקוֹת נִזְרְקוּ כִּשְׁאֵרִיּוֹת לֶחֶם עַל הַשְּׁבִיל בַּיַּעַר הַשָּׁחֹר נִזְרְקוּ לְאֹכֶל לַכְּלָבִים מֵאֲחוֹרֵי הַסּוֹרָג הָרוּחַ מְאַיֶּמֶת עַל נֵר נְשָׁמָה שֶׁל צִפּוֹר וְהָרַגְלַיִם
בְּכִלְאֵי הַתּוֹדָעָה נָעִים גּוּפִים בִּתְזָזית בְּרַאוּנִית מַתְרִיסִים דַּלּוּת קִיּוּמָם שְׁתִי וָעֵרֶב בַּבֹּקֶר, עוֹטִים עוֹר-יוֹם וּמַחְלְצוֹת-הַכְּלָל נָחִים, מוּגָפִים, בִּגְבוּלוֹת הָאֶפְשָׁר וְהָאַיִן מִשְׁתַּהִים עַד יַעֲרִיב הַיּוֹם עַל
2024, oil on wood panel 60×42 cm
באדיבות האמנית וגלריה רוזנפלד
דמותו דְּּמוּתוֹ כִּמְעַט חִלְּלָה אֶת מוֹתוֹ. הֶאֱפִילָה כְּמוֹ צֵל עָנָן רַךְ מֵעָלָיו. הִתְנַתֵּק, כְּמוֹ כְּלַבְלַב מֵרְצוּעַת בְּעָלָיו וְעָלָה וְעָלָה כִּפְשׁוּטוֹ. שכול כפרי הָאִכָּר שֶׁהָלַךְ
בְּבֵית-הַקָּפֶה בְּיָפוֹ חָמוּשׁ בְּקוֹרְטַדוֹ וּבְסִיגָרִיָּה מְגֻלְגֶּלֶת הֵסַבְתִּי לִכְתֹּב מִינֵי פּוֹאֵטִיקָה וְהַמִּלִּים אַיִן אַךְ תְּחוּשַׁת-קֶבֶס פִּתְאוֹמִית. וּבְעוֹדִי הוֹפֵךְ בָּהּ עַל שׁוּם-מָה הֵקֵאתִי מְלֹא-קְרָבַי בְּלִיל-מִלִּים סְרוּחוֹת אֲשֶׁר
היה זה ערב נעים במיוחד. ״רוצה להשלים למניין״? נדתי בראשי לסירוב. כיצד צריך אדם ללכת אל מותו?, חשבתי, אבל ידעתי כי השאלה היא כיצד אדם
מה שנשאר
הַשַּׂחְיָן הַמָּהִיר שֶׁל הָרֶגֶשׁ
זוֹכֵר כִּמְעַט הַכֹּל-
נוֹף עִם שְׁלוֹשָׁה עֵצִים