מִתַּחַת לְשִׁכְבוֹת הַטַּחַב שָׁכַן פַּעַם יֹפִי. עוֹד הָיִינוּ יַחַד, אַתְּ וַאֲנִי, וְהָאָח הַהוּא, הַשָּׁכוּחַ, דִּנְדּוּן פַּעֲמוֹן וְעֵץ מְפֹאָר־עֲנָפִים הִשְׂתָּרְעוּ מֵעָלֵינוּ, מָגִנִּים יוֹתֵר מִשָּׁמַיִם. כְּשֶׁבָּכִינוּ, בָּכִינוּ
מבעד לַזגוגית הגשם עצר כדי לפנות את המקום לסוף הלילה. רק אגל בודד נותר תלוי על עלה צהבהב, מתקמר, נכסף אל אדמתו, והוא רועד ברוח.
גַּם הַפֵּרוֹת שָׁם, כִּמְעַט אֵין קוֹטֵף. כָּל הַמִּלִּים שֶׁאָמַרְנוּ הִתְפָּרְקוּ לְאוֹתִיּוֹת, לֹא הִתְאָחֲדוּ נֻשְּׁלוּ מִמַּשְׁמָעוּת. כָּל הַמִּלִּים הָרָעוֹת חוֹלְלוּ כִּמְעַרְבֹּלֶת דָּחֲסוּ אֶת הָאֲוִיר, לֹא הוֹתִירוּ
משתתפים: סנונית ברבן, טל כהן, שמעון בוקשטיין, יונתן דורמן ודן לוי
עוֹטֵף מְסִבָּה תִּינוֹק מִצְנַח רְחִיפָה נַעֲרָה עַל אוֹפַנּוֹעַ טוֹיוֹטָה לְבָנָה דָּרוֹם אָדֹם 1400. 229. 239. 242. עַזָּה כַּמָּוֶת אַהֲבָה
יומן הקריאה ההֵטֵרוֹנימי של סוּף הָאֶפּוֹס ב"שומר העדרים" של ההטרונים[1] אַלְבֶּרְטוּ קָאֵירוּ "מֵעוֹלָם לֹא שָׁמַרְתִּי עֲדָרִים אַךְ כְּאִלּוּ בְּכָל זֹאת שְׁמַרְתִּים. נַפְשִׁי, כָּמוֹהָ כָּרוֹעֶה, יוֹדַעַת
נטע אפללו בקשת עזרה אל: ניתאי האזרחי שלום ניתאי, סליחה שאני ככה מתפרצת למייל שלך, אולי גם לחיים, אם תקרא עד הסוף. וסליחה עוד יותר
צבי זוקובסקי משוחח עם טל ניצן על לואיס סבסטיאן מָסֶטו כמו כל אחד, או אף אחד, אי־אז אי־שם התאהבתי באדם שאינו קיים אך נכנס
הַזְּקֵנָה הַקְּטַנָּה מִיַּעַר הָאַגָּדוֹתמְחַלֶּקֶת מַמְתַּקֵּי מִלִּיםלִילָדִים. אִם יָבוֹאוּ. בַּקּוֹנְכִיָּה שֶׁבָּהּ הִיא מִתְגּוֹרֶרֶתהִשְׁתַּבְּרוּיוֹת שֶׁל אוֹרבְּמִנְסְרוֹת נִבְרְשׁוֹתֶיהָמִמְחֲטוֹת רְקוּמוֹתתֵּבוֹת נְגִינָה עִם צְלִילִים שֶׁל גֶּשֶׁםוְרֵיחַ כָּבֵד שֶׁל וְרָדִיםוּבְדִידוּת כְּשֶׁהִיא
מִי הַיֶּלֶד שֶׁיֵּדַע לְהַשְׁבִּיעַ בְּמִשְׁאֲלוֹתָיו תֵּבֵל לִתְפֹּס כּוֹכָב נוֹפֵל לִרְתֹּם אוֹתוֹ לַחֲלוֹמוֹ לִתְלֹשׁ, דָּרוּךְ, עֲלֵי כּוֹתֶרֶת כֵּן אוֹ לֹא אוֹ כֵּן אוֹהֶבֶת לִבּוֹ נוֹשֵׁר זַרְזִיף
מִיכָאֵל / מרים ילן־שטקליס חִכִּיתִי, חִכִּיתִי, בָּכִיתִי, בָּכִיתִי, וּמִי לֹא בָּא? מִיכָאֵל. וְהוּא הִבְטִיחַ פַּעֲמַיִם כִּי יָבוֹא אַחַר־הַצָּהֳרַיִם. וּמִי לֹא בָּא? מִיכָאֵל. שִׂמְלָה
וְהַבֻּבּוֹת כֻּלָּן לִישֹׁן הִשְׁכַּבְתִּי. חָשַׁבְתִּי: שֶׁלֹּא תֵּדַעְנָה שֶׁלֹּא תַּפְרַעְנָה מתוך: "מיכאל", מאת מרים ילן־שטקליס. צָרִיךְ לִבְדֹּק שֶׁאַף בֻּבַּת בַּרְבִּי אַחַת לֹֹא נִשְׁאֲרָה עֲרֻמָּה כִּי הַיּוֹם
מרים ילן־שטקליס משיבה לקוראים צעירים | תמי ישראלי בארכיונה האישי של מרים ילן־שטקליס במרכז לוין קיפניס לספרות ילדים מצויים כשלושים תיקים שונים. אלו מתעדים ומרכזים
