מתי שמואלוף | עלי כותרת של אב לבתו

1.

בְּכָל יוֹם, כְּשֶׁאַתְּ מִתְמַתַּחַת וּמַשִּׁילָה אֶת הַחֲלוֹמוֹת 

הֶעָתִיד מַבִּיט בָּנוּ,

אָסוּר לְהַבִּיט בְּעֵינָיו – אֲרָיוֹת הַדְּאָגָה יִשְׁאֲגוּ בְּסַכָּנָה

2.

זוּג נַעֲלַיִךְ הַקְּטַנּוֹת, סִירוֹת שֶׁאַתְּ מְשִׁיטָה בְּאוֹקְיָנוּס הַתְּמִימוּת מִתַּחַת לַמִּטָּה

אֲנַחְנוּ מַשִּׁילִים אֶת עוֹרֵנוּ, 

קוֹפְצִים לִשְׂחוֹת בְּתוֹכוֹ,

וְאַתְּ יוֹצֵאת הַחוּצָה, נוֹעֶלֶת אֶת הַנַּעֲלַיִם הַגְּדוֹלוֹת שֶׁלָּנוּ וּמִתְרַחֶקֶת 

בִּצְחוֹק מִתְגַּלְגֵּל

3.

"כְּשֶׁאֶהְיֶה גְּדוֹלָה," אַתְּ אוֹמֶרֶת, "אֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת רַקְדָנִית פֶלְמַנְגּוֹ."

הִנֵּה לָךְ רִקּוּד הַמִּלִּים שֶׁלִּי, הִנֵּה לָךְ עוֹרֵךְ הַוָּרֹד שֶׁל אִמֵּךְ  

צְאִי מִגַּן הַחַיּוֹת שֶׁל הַשִּׁירָה,

מִצְאִי אֶת הָאֲגַם שֶׁבּוֹ עָנָן מִסְתָּרֵק בְּשֶׁפֶךְ שֶׁל אַרְבַּעַת נַהֲרוֹת גַּן עֵדֶן,

מִתְחִי אֶת רַגְלַיִךְ עַל גְּדוֹתָיו, וְקִפְצִי עַד

שֶׁהַמִּלָּה יָם תִּהְיֶה גְּדוֹלָה מִכְּאֵבֵינוּ