עוֹמֵד בִּקְצֵה הָרְחוֹב
כּוֹבַע מַסְתִּיר אֶת פָּנָיו
מְטַאְטֵא הוּא בְּשֶׁקֶט
רַעַשׁ נְשִׁימוֹתָיו הַשְּׁקֵטוֹת
הוּא הַיָּחִיד שֶׁנִּשְׁמָע
לְפֶתַע הָרְחוֹב מִתְעוֹרֵר לְחַיִּים
אֲנָשִׁים מַתְחִילִים אֶת שִׁגְרַת יוֹמָם
מַשְׁלִיכִים אַחֲרֵיהֶם עֲטִיפוֹת, פֵּרוּרִים
שֶׁנֶּאֱסָפִים עַל יָדוֹ בִּדְמָמָה.
כּוֹבַע מְכַסֶּה עַל פָּנָיו,
עַל רִגְשׁוֹתָיו,
קוֹל אַנְחוֹתָיו הַשְּׁקֵטוֹת
נִבְלָע בַּהֲמֻלָּה.
וּכְשֶׁקֻּפְסַת סִיגַרְיוֹת, מַסְטִיק אוֹ סְתָם חֲתִיכַת נְיָר
יֻשְׁלְכוּ שׁוּב עַל הַמִּדְרָכָה
הוּא יְנַקֶּה אוֹתָם בְּהַכְנָעָה
וְיַמְשִׁיךְ לַפִּנָּה הַבָּאָה.
