מה שנשאר | עדי פלד שריג

הַשַּׂחְיָן הַמָּהִיר שֶׁל הָרֶגֶשׁ זוֹכֵר כִּמְעַט הַכֹּל-

נוֹף עִם שְׁלוֹשָׁה עֵצִים, אַהֲבָה,

הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה, הַחֶלְקִיקִים הָאֶלֶמֶנְטָרִיִּים.

בַּעַל וְאִשָּׁה- הַבְטָחָה עִם שַׁחַר לְהָעִיר אֲרָיוֹת.

 

פַּעַם הָיָה יֶלֶד שֶׁלֹּא רָצָה לִישֹׁן לְבַדּוֹ

הָעוֹלָם, קְצָת אַחַר כָּךְ, שִׁירַת גַּעְגּוּעִים אֶל יָם קָדוּם.

כָּל הֶחָלָב וְהַדְּבַשׁ-

יֵאוּשׁ, חֹשֶׁךְ בַּצָּהֳרַיִם, אֵשׁ בַּבַּיִת, מָוֶת לְסֵרוּגִין.

מְכוֹנִית כְּמוֹ אוֹרְכִידֵאָה בְּעִקְבוֹת הַזְּמַן הָאָבוּד.

 

סִפּוּר פָּשׁוּט- שׁוּם גַּמָּדִים לֹא יָבוֹאוּ.

עִם רֶדֶת הָאָבָק (מְלֶאכֶת הַחַיִּים וַאֲחֵרִים)

כָּל אֶתְמוֹלֵינוּ- חֲבָלִים.

שתפו אותי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *