כִּסֵּא הָעֵץ הַמִּתְקַפֵּל
שֶׁנָּפַלְתִּי וְהִתְרַסַּקְתִּי
מֵעָלָיו, בְּתוֹכוֹ וּמִתַּחְתָּיו
שֶׁכָּל דּוֹר וָדוֹר בַּמִּשְׁפָּחָה
הֶעֱנִיק לוֹ חֹם יַשְׁבָנוֹ
וְקִנֵּחַ בִּנְפִיחָה.
שֶׁעוֹד נָשָׂא אֶת
סָבְתָא מָמָה
אַלְלָה יְרַחְמָהָא
וְאֶת כֹּל כֹּבֶד מִשְׁקָלָהּ.
אָז מָה אִם הַכִּסֵּא שָׁבוּר
וְאַתְּ עוֹד אוֹמֶרֶת מְפֹרָק
וְלֹא נוֹחַ
וְלֹא מִסְתַּדֵּר עִם הָרִהוּט הַמַּבְרִיק מֵאִיקֵאָה
וְגַם לֹא נִרְאֶה עַתִּיק
סְתָם מְכֹעָר.
הוּא קִפֵּל מִשְׁפָּחָה
רֶגַע לִפְנֵי צִחְצוּחֵי חֲרָבוֹת
וּמִלְחֶמֶת יְרֻשָּׁה