היה זה ערב נעים במיוחד. ״רוצה להשלים למניין״? נדתי בראשי לסירוב. כיצד צריך אדם ללכת אל מותו?, חשבתי, אבל ידעתי כי השאלה היא כיצד אדם חי את חייו. מותו הוא רק נקודה בזמן, גם היא חסרת חשיבות.
בערב הזה נשבה רוח נעימה, עננים אפורים-זהובים כיסו את שקיעת החמה שצללה בשקט לתוך מימיו הכחולים של הים התיכון. דייג עמד בקצה המזח כשהוא מנער זבובים טורדניים מרגליו. טעות, חשב לעצמו, לבוא לדוג עם מכנסיים קצרים. כובעו מונח על מדף לצד בקבוק מים וחולצה כתומה, לרגליו שקית דיג שנערכה בחופזה: קרסים, בצק שהכין בבית, קופסא קטנה וריקה מפלסטיק. יתכן ולא האמין שידוג דגים גדולים. לא רחוק ממנו זוג צעיר, לפי המרחק ביניהם נראה שזאת אחת מהפגישות הראשונות. הנערה צחקקה, הבחור ניסה להראות אדיש אבל היה נרגש גם הוא. האם הם מודעים לזמן? האם הם יודעים כי זמנם קצוב? למה זה חשוב, הם נרגשים גם אם יש להם דקה. שוב הביט בנכדו שהיה מרוכז בזבוב מטריד, וחשב כמה טוב שהחיים ממשיכים. אי שם במרחק מאות קילומטרים בתא טייס עמוס שעונים, מעל העננים ברעש מנועים עמום, הנווט מביט במסך הירוק. עוד כמה שעות יגיעו ליעד. מה אני יודע על האנשים למטה, שאל הטייס את עצמו, כלום, וטוב שכך, הרי כולנו נשלם על חטאם של אחרים, פעם זה הם בעלי הפרצוף המחוק, ופעם זה אנחנו. טוב שאינם יודעים. גם על סיפון הטיטניק ישב זוג מבוגרים ושתה אספרסו טעים ומר, האישה הסתכלה בבעלה וחשבה, איזה מזל שאנחנו עדיין יחד, הגבר הביט בשמיים הבהירים ואמר, הכוכבים נוצצים וקרובים אלינו היום, אפשר ממש לגעת בהם. היא אחזה ברכות בידו המקומטת ומיששה באצבעה את טבעת הנישואין שלהם. הספינה הענקית השאירה שובל ארוך של קצף מאחוריה. מה היו עושים אילו ידעו, כלום. אולי סבלם היה ארוך יותר.
ולי אין תפקיד בכל זה?
אתה כותב, הם מדברים, הילדים משחקים. כל אחד ממלא את ייעודו בזמן, עושה את מה שהועיד לו הגורל.
הוא לא חש עצב אלא שלווה של השלמה, ידע שאם יוכל לעזור להפיג את הפחד מאחרים הוא יעשה זאת. אולי ימות ראשון ויזכה לא לראות בסבלם.
האם הידיעה מחזקת או מחלישה? אולי תינתן לו ההזדמנות להתוות דרך לתקומה שנייה, נוספת, אולי ישארו רק מילים חסרות משמעות על דף שאיש זקן שירבט. לא היה בו צער. כמו הים הרגוע האפור כמו הרוח הקלילה כמו העננים, ידע שהכל ימשך כמו שהיה לפני שהלילה ירד. העשן יתפזר, המים יעלו, השמש תזרח וציפורים שהשתתקו ישובו לצייץ.
העולם לא יבחין במותם של המון יצורים כמו שלא הבחין בהשמדת הדינוזאורים, בהיעלמות היבשות ובמבול. ממש כך.
חיפושית קטנה תדחוף בשארית כוחותיה את כדור הזבל מעל לתלולית עפר, המיכשול האחרון.