לַכֹּל אֲנִי נִקְשֶׁרֶת
לַמִּלִּים, לַחֲפָצִים
לַמַּמְתַּקִּים שֶׁהִבְטַחְתָּ
שֶׁתָּבִיא לִי מִיַּפָּן
שֶׁנִּשְׁאֲרוּ עֲטוּפִים
מִבְּלִי שֶׁאֶפְתַּח –
אֶת הַפֶּה.
לַכֹּל אֲנִי נִקְשֶׁרֶת
לְכָל בָּחוּר בָּאוֹטוֹבּוּס
עִם זִיפִים שֶׁאֵיכְשֶׁהוּ
מִיָּד נִרְאֶה כָּמוֹךָ
לְכָל מִלָּה שֶׁיּוֹצֵאת
לְמִישֶׁהוּ מֵהַפֶּה
כְּשֶׁהוּא מַבִּיט בִּי
אֲנִי רוֹאָה אוֹתְךָ
תָּמִיד בַּחֲלוֹמוֹת
פָּנִים רוֹדְפוֹת פָּנִים הוֹדְפוֹת פָּנִים
אֵין כְּלוּם,
שֶׁיְּכַסֶּה, תָּבִין
שׁוּם פֶּצַע לֹא נִסְגָּר
רַק הַפָּנִים שֶׁלְּךָ בַּמַּאֲגָר
זֶה רַק הַפֶּה שֶׁלְּךָ נִפְתָּח וְנִסְגָּר
וְנִפְתָּח
וּבוֹלֵעַ