*
אָהַבְתִּי אוֹתָךְ כְּשֶׁהָיִית בּוֹכָה
רַק מָהוּל בִּזְכוּכִית סְמִיכָה הִסְכַּמְתְּ לִמְזֹג לִי
אֶת שֶׁנֶּעֱלַם בִּשְׁאַר הַזְּמַן
אָהַבְתִּי אוֹתָךְ כִּי הָיִית נֶעֱלֶמֶת
כִּי הָיִית אֲפוּפָה וּפָתַחְתְּ
וְסָגַרְתְּ אֶת הַדֶּלֶת
כִּי נָשַׁמְתְּ לְתוֹכִי וְהָיָה נִדְמֶה שֶׁכִּמְעַט
כִּי רָחַקְתְּ מִמֶּנִּי וְאָז רָכַּכְתְּ כְּשֶׁנָּגַעְתְּ
כִּי הִסְכַּמְתְּ לִי לָגַעַת וְלֹא גִּלִּית מָה הִרְגַּשְׁתְּ.
בְּהָלְכֵךְ הִצְטַיַּרְתְּ לִכְדֵי חֲלוֹם.
אָזַל לִי לְזַהוֹת מָה
הָיָה בֶּאֱמֶת וּמָה נִסְתַּר בָּעֵירֹם
שֶׁל הָרְגָעִים בֵּינֵינוּ, מָה בָּעַרְתִּי לְבַד וְהָזִיתִי שֶׁאַתְּ
מָה הִתְכַּוַּנְתְּ וּמָה חָשַׁבְתְּ וּמָה לָקַחְתְּ לִי
וְהֶחְבֵּאת וְלֹא תַּחְזִירִי.