אנחנו בסך הכול רוקדים | עדן ג׳ואן מ. סימן־טוב

נְסַפֵּר לָהֶם שֶׁזֶּה כָּכָה

שֶׁאֲנִי רוֹקֶדֶת מוּלְךָ בְּחוּטִינִי אָדֹם שֶׁמַּחְזִיק לִי גַּם אֶת הַבֶּטֶן וְגַם אֶת הַתַּחַת:

מְטַאטְאָה לְךָ אֶת הַמָּקוֹם

בִּמְתִינוּת מְעֻדֶּנֶת כָּכָה

שֶׁתִּגַּע בְּךָ

שֶׁתַּעֲטֹף לְךָ אֶת הָאַף

שֶׁתִּזְכֹּר

שֶׁלֹּא תִּשְׁכַּח

שֶׁמֵּעַכְשָׁו יֵשׁ לְךָ מַטָּרָה

וְהִיא יָפָה

יָפָה

שֶׁזֶּה כּוֹאֵב לְךָ

אָז הִיא חֲכָמָה וְהִיא פִּתְאוֹם מְאוֹד מְעַנְיֶנֶת אוֹתְךָ 

וְאַתָּה עוֹצֵם עֵינַיִם וְרוֹצֶה לִבְרֹחַ אָז פּוֹתֵחַ סֵפֶר

אַתָּה

פּוֹתֵחַ סֵפֶר

וְאַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֵיזוֹ מַשְׁמָעוּת עַל הָאָדָם וְאוּלַי

וַאֲנִי יוֹדַעַת שֶׁבְּךָ

יֵשׁ

אַחַת לְפָחוֹת

אֵיזוֹ

חַוָּה

שֶׁאֲנִי

שֶׁהִיא כָּכָה

מִתַּחַת לַצִּפָּרְנַיִם שֶׁלְּךָ

כְּמוֹ מַשְׁמָעוּת שֶׁהִצְטַבְּרָה עִם כְּתָמִים שֶׁל דִּיאֶנאֵי 

שֶׁאֲנִי

מְכֻנֶּסֶת בְּךָ מִתַּחַת לַצִּפֹּרֶן 

חוֹדֶרֶת מִתַּחַת

שֶׁאֲנִי

לֹא מַרְשָׁה לְךָ

לָלֶכֶת

וְאַתָּה מֵבִיא בַּיָּד עַל הוֹ דִּיר גָּאד

אַתָּה

כָּכָה מַאֲמִין

וַאֲנִי מִתַּחַת לַצִּפָּרְנַיִם שֶׁלְּךָ,

נְסַפֵּר לָהֶם כָּכָה

שֶׁטִּיַּלְתָּ אִתּוֹ עִם אֱלֹהִים

וְשֶׁהוּא אָמַר לְךָ

לַעֲשׂוֹת יְלָדִים וְלִבְרֹחַ שְׁלוֹשִׁים קִילוֹ־

גְרָמִים מִתַּחַת

לְהַמְצִיא חַלּוֹנוֹת

בְּתוֹךְ מִדְבָּר פָּתוּחַ

וְלֹא יָדַעְתִּי אֶת הַצֹּרֶךְ

כִּי אַתָּה מוֹתֵחַ לִי אֶת הַחוּטִינִי לְמַעְלָה

תּוֹפֵס בִּשְׁתֵּי יָדַיִם

מְלַקֵּק לִי אֶת הַגַּב

וּמְשַׁקְשֵׁק לִי אֶת הַתַּחַת

וְאַתָּה אוֹמֵר שֶׁהוּא שֶׁלְּךָ 

כָּכָה

וַאֲנִי מְחַיֶּכֶת לְךָ בִּטָּחוֹן 

וְלֹא יוֹדַעַת בִּי בִּכְלָל

מִי אַתָּה

אִישׁ

זָר

אִישׁ שֶׁמַּמְצִיא אֱלֹהִים בַּצִּפָּרְנַיִם 

שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ לְדַבֵּר

שֶׁמְּרַדֵּד בְּתוֹךְ מְכוֹנַת הַפַּסְטָה אֶת הַזַּיִן

כְּדֵי שֶׁיִּסָּחֵט לְגַמְרֵי

שֶׁיּוּכַל לְהִסְתַּכֵּל מָעוּךְ מִלְּמַטָּה

שֶׁלֹּא יוּכַל לַחְדֹּר 

נְסַפֵּר לָהֶם כָּכָה

הֵם בֶּטַח יִשְׁתַּעֲלוּ לָאַלְלָה

וְיַגִּידוּ מָה הֵם רוֹצִים שְׁנֵי אֵלֶּה

מָה הֵם רוֹצִים

יָא אַלְלָה