הַתְּאוּנָה | קרן קולטון

כֶּתֶם הַדָּם לֹא דָּהָה בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעוֹת רַבִּים.

בְּכָל פַּעַם שֶׁהָיִיתִי חוֹצָה אֶת הַכְּבִישׁ,
רֹאשִׁי הָיָה רוֹכֵן לְעֵבֶר הַפַּסִּים הַלְּבָנִים בְּאֹפֶן אוֹטוֹמָטִי.
כְּכָל שֶׁחָלְפוּ הַיָּמִים, הָיָה קַל יוֹתֵר לִמְצֹא
אֶת כֶּתֶם הַדָּם שֶׁהִשְׁאַרְתִּי עַל הָאַסְפַלְט.

לֹא חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה. הִמְשַׁכְתִּי לָלֶכֶת
אֶל בֵּית הַסֵּפֶר.
צָעַדְתִּי עַל יַד הָאוֹפַנַּיִם וְהַדָּם הִמְשִׁיך וְזָלַג.

(אֵינֶנִּי יוֹדַעַת מִמָּהּ פָּחַדְתִּי
אֲבָל הַבַּיְתָה –
לֹא רָצִיתִי לַחְזֹר).

הַדָּם הִמְשִׁיךְ וְזָלַג
כְּשֶׁמַּזְכִּירַת בֵּית הַסֵּפֶר רָאֲתָה אוֹתִי
וּמִכָּאן זֶה כְּבָר לֹא הָיָה בְּיָדַי –
הָרוֹפֵא שֶׁאָמַר שֶׁאֲנִי לֹא מְחֻנֶּכֶת,
אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּפָרִים כְּחֻלִּים.

כְּשֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתִי אֵיךְ זֶה קָרָה,
עָבְרוּ בְּרֹאשִׁי עֶשְׂרוֹת שְׁקָרִים –
בָּחַרְתִּי בַּטּוֹב בְּיוֹתֵר בְּעֵינַי;
הוּא לֹא הָיָה שֶׁקֶר אָמִין
וּבְכָל זֹאת הֶאֱמִינוּ לִי
בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים.

שתפו אותי

תגובה אחת

  1. מכירה מקרוב את התאונות הללו, ואת השקרים הלא-אמינים לגביהן שאנשים פשוט מקבלים. אולי יותר קל לשכנע את עצמך להאמין, או סתם לשתוק ולא להתעמק במצבו של האדם שמולך, מאשר להתעמת עם הדברים שהוא נמנע מלבטא בקולו. בכל מקרה, שיר מעולה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *