הָאוֹר הָאֲוִיר הֶחָמָס | ליאור וינשטיין

"וְאָבִיתָ תְהִלָּה / מִבָּשָׂר וָדָם / מֵהֶבֶל וָתֹהוּ / מֵחָצִיר יָבֵשׁ / מִצֵּל עוֹבֵר"
יניי
מָה לְךָ גּוּף זוּלַת הָאוֹר הַפּוֹחֵז      הֶעָלוּב כָּל כָּךְ עָלוּב הָאוֹר הַזֶּה
מָה לוֹ לַגּוּף: כֶּסֶת, בָּשָׂר, נְהִי.      הַגּוּף הַזֶּה שֶׁנְהָב נֶחְמָס בְּדֹחַק
דַּלּוּת שֶׁל שַׁחַר עַל קִיטוֹן בּוֹדֵד     אוֹר עִלֵּג מְשַׁוֶּה לְמִרְפֶּסֶת.
דַּקּוּת שֶׁל מְבוּכָה פּוֹלַחַת עוֹר       לְמִי כָּל הָעוֹר הַזֶּה לְמִי הַגּוּף
לְמִי הַיָּד מַגַּעַת לְמִי אָצְרָה בֶּכִי     מִי נִרְאֶה מְאֻשָּׁר בָּאוֹר הַזֶּה
אֲוִיר עַל עִיר זָרָה אִטִּי יוֹתֵר.         מִי שָׁכוּב פְּרַקְדָּן עַל הַיָּצוּעַ
מִי נִתְפָּס וְנִמְשָׁח בַּחֲרַכֵּי הָאוֹר      וּמִי שְׂעָרוֹ נִתְפָּס בִּנְסִיגַת חַמָּה.
אֲנִי מֻכְרָח לְהִזָּכֵר בְּמִי שֶׁגּוּפוֹ       שָׁכַךְ מִכָּל הָאוֹר וְהָאֲוִיר וְהֶחָמָס.

שתפו אותי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *