הַמִּכְפֶּלֶת הַפְּרוּמָה הִדְגִּימָה שֶׁהָאוֹף־וַיְט
שֶׁל יַלְדָּה אַחֶרֶת הוּא הַלָּבָן הַצָּחֹר שֶׁלִּי.
"יוֹנַת שָׁלוֹם", "מַלְאָךְ", "מַלְכַּת הָאוֹר",
הִצִּיעָה אִמָּא.
"כַּלָּה," הֵשַׁבְתִּי לָהּ. אִמָּא הֶחְוִירָה.
שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנִים מְבֻגֶּרֶת מִמֶּנִּי,
יָפָה כְּמוֹ נַעֲרָה,
הִיא אָמְרָה שֶׁהַיָּמִים
יוֹשְׁבִים בְּתוֹךְ אַרְגַּז הַחוֹל
שֶׁל הַיַּלְדוּת, מְמַלְּאִים בְּכַף דְּלִי חוֹל
וְשׁוֹפְכִים הַחוּצָה, חוֹשְׂפִים
אֶת רִצְפַּת הַבֶּטוֹן הַקָּרָה שֶׁמֵּעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי.
מוּטָב שֶׁאֶאֱגֹר בְּנַעֲלַי חוֹל כָּל עוֹד נִתָּן.
כְּשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם הַגָּדוֹל בִּקְּשָׁה
שֶׁלֹּא אָסִיט אֶת הָרֹאשׁ, שֶׁאֶפְקַח עֵינַיִם,
שֶׁאֶסְתַּכֵּל מַעְלָה גַּם אִם לֹא נָעִים,
וְאִפְּרָה אֶת פְּנִים הָעַפְעַף בְּטוּרְקִיז.
אֶת הַשִּׂמְלָה כִּבְּסָה
עִם הַגִּ'ינְס שֶׁדִּמֵּם צֶבַע.
בְּאוֹתָהּ שָׁנָה הָיִיתִי פֶּסֶל הַחֵרוּת.