וְאִם נַצְלִיחַ (הַלֵּב וְהַמַּעֲיָן) | חגית קופפר צ'רקה

וְאִם נַצְלִיחַ כְּנֶגֶד
כָּל סִכּוּי
לַהֲפֹךְ אֶת בִּטְנַת הַמְּצִיאוּת וּלְטַפֵּס
כְּמוֹ שְׁנֵי בְּנֵי־בְּלִי־בַּיִת (תַּעֲשֶׂה לִי סֻלַּם גַּנָּבִים?)
דֶּרֶךְ פִּרְצַת הֶעָנָן
נִפֹּל נוֹלָדִים
עַל מַצַּע תֹּהוּ מְבַעְבֵּעַ
מִי יוֹדֵעַ מָה נִהְיֶה
נַעֲרַת גּוּמִי וּבוֹלֵעַ אֵשׁ
אוֹ בִּכְלָל דְּבָרִים שֶׁאֵינֶנִּי
יְכוֹלָה לְשַׁעֵר. מָה שֶׁבָּטוּחַ הַלֵּב
יִשָּׁאֵר לֵב וְהַמַּעֲיָן
מַעֲיָן

שתפו אותי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *