יעל רן

*
אַחֲרֵי שֶׁהָלַכְתָּ
אָסַפְתִּי אֶת הַחֲפָצִים,
שֶׁהִיא כִּנְּתָה "זֶבֶל",
וְהִתְחַלְתִּי לָגַעַת אֶחָד אֶחָד –
טְרֶנִינְג רָפוּי וְטִי שֶׁרְטִים לְלֹא כַּפְתּוֹרִים,
זוּג נַעֲלַיִם, שְׁעוֹן סֵיקוֹ מַתַּכְתִּי,
פִּנְקְסֵי תִּזְכּוֹרוֹת, תִּעוּד מִסְפָּרִים וּפְגִישׁוֹת, אֹסֶף בּוּלִים,
תְּעוּדַת גֵּרוּשִׁין, תְּעוּדוֹת נִשּׂוּאִין
טַבַּעַת אַחַת.

בְּחַלְלֵי יָדַיִם עוֹרְגוֹת
כְּמוּזֵאוֹן שִׁמּוּר אָצַרְתִּי.
הִנְצַחְתִּי מִלְחָמָה אַחֲרוֹנָה
בַּלִּינֵאָרִיּוּת הַצְּפוּיָה
שֶׁל הַמָּוֶת.

(לזכר אבי, שמעון רן ז"ל)

שתפו אותי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *