אֲנִי לֹא לוֹבֶשֶׁת חֻלְצַת פַּסִּים
וַחֲצָאִית עִפָּרוֹן,
לֹא מְדַוֶּשֶׁת בְּאוֹפַנַּיִם
בְּבֶּרְלִין, בְּקַיִץ,
בְּנַעֲלֵי בֻּבָּה אֲדֻמּוֹת
לֹא טוֹפֶפֶת בְּמַדְרֵגוֹת,
שְׂעָרִי הַבָּהִיר, הַמָּלֵא,
לֹא מְקַפֵּץ עַל כְּתֵפִי,
לֹא מְסוֹבֶבֶת מַפְתֵּחַ בַּדֶּלֶת,
לֹא נִכְנֶסֶת לְדִירָה עִם תִּקְרָה גְּבוֹהָה
עִם אֲרִיחִים מְשֻׁפְשָׁפִים בַּמִּטְבָּח
לֹא מְחַכֶּה אָמָּן אִיטַלְקִי,
לֹא חוֹפֵן אֶת מָתְנִי,
לֹא מְנַשֵּׁק אוֹתִי בְּלַהַט:
אֵיךְ הָיָה הַיּוֹם שֶׁלָּךְ?
**
הַדֶּלֶת בָּאַמְבַּטְיָה חוֹרֶקֶת,
אֲנִי בַּפִּנָּה, מוּל הַטֶּלֶוִיזְיָה,
אַתָּה בַּצַּד הַשֵּׁנִי,
אֲנִי רוֹצָה לוֹמַר לְךָ,
שֶׁהַרְבֵּה זְמַן לֹא יָצָאנוּ,
רַק שְׁנֵינוּ.
הַמָּסָךְ מְרַצֵּד.