עורות | רות פויירשטיין

א

עוֹרִי רוֹאֶה עוֹרִי רוֹעֵד מֵעוֹרְרוּת – עוֹרוּת, הָעֵד –

טֶרֶם נֵעוֹר הַלֵּב רוֹאֶה הָעוֹר, בְּטֶרֶם עוֹרֵר-רוּת יִמְסֹר 

בְּשׂוֹרַת בָּשָׂר, הָעוֹר נִנְסָר מֵהְבְקָעַת מוֹעֵד.

עוֹרִי רוֹאֶה, עוֹרִי רוֹקֵד, שִׁיר-עוֹרְרוּת – עוֹרוּת יוֹקֵד 

אֶל תּוֹךְ הַדֹּפֶק אֹפֶק-שֶׁמֶשׁ, מִלֵּיל-אֶמֶשׁ מְהַדְהֵד  

אֶל תּוֹךְ הַנֶּפֶשׁ בַּעֲוִית   

אֶת שֶׁחָזְתָה הַנַּקְבּוּבִית.

אֶת שֶׁחָזְתָה הַנַּקְבּוּבִית – 

מַרְאִית מִשּׁוּשׁ גִּשּׁוּשׁ זָעִיר,

מַה שֶּׁחָזְתָה הַנַּקְבּוּבִית 

הָיָה בּוֹ דַּי כְּדֵי לְהָעִיר   

אֶת כָּל הָעִיר, 

אַךְ מָה מַשְׁאִיר כָּל-נֶפֶשׁ חֶרֶשׁ בִּשְׁנָתָהּ? 

וְנַקְבּוּבִית אֵינָהּ נִסְתֶּמֶת מֵאֱמֶת אֲשֶׁר חָזְתָה,             

וְכֹה דָּמְתָה לְכָל-עוֹד-נַקְבּוּבִית, וְאַף כִּי בָּהּ עָבַר שָׁבִיט –  

הָיְתָה כְּשֶׁהָיְתָה, וְלֹא שֻׁנְּתָה מִזְּעֵיר-דְּמוּתָהּ. 

אַךְ כֹּה רָוְתָה מִן הַמַּרְאֶה אֲשֶׁר חָזְתָה, 

וְעַל גְּדוֹתֶיהָ כֹּה עָלְתָה 

כְּמוֹ מֵחָדָשׁ, 

אֶל לֵדָתָהּ.

 

ב

אֲנִי נוֹלֶדֶת מֵעִמִּי, אֲנִי אִמִּי,

מֵינֶקֶת שְׁמִי מִתּוֹךְ דָּמִי

אֶל מִי שֶׁמִּתְעַתֶּדֶת בִּי מֵעִם עַצְמִי

לִקְרֹץ פָּנִים מִבֹּץ פְּנִימִי,

לְהֵחָלֵץ מִקֵּץ צַלְמִי

וּלְהַמְרִיא בַּחֲשֵׁכָה, אֲנִי הַבַּת – 

עֵרָה, סְמוּכָה.

קְמוּרָה אוֹר-דַּק כְּהַבְטָחָה,

בְּבַת-אַחַת גּוּפִי נִבָּט

אֵלַי זְרִיחָה, כְּמוֹ נִצְבַּט-טְתִּי

לִבַּת אוֹר-מֵעֻבָּר, 

אִבְחָה קוֹרֶנֶת וּכְבֵדָה

אֲנִי עוֹבֶרֶת בִּי

לֵדָה.

 

ג

הַכֹּל

נוֹבֵט עַתָּה גּוּפִי כְּמַחֲלָה

אֲנִי הַדּוֹד וְהַכַּלָּה אֲנִי 

כְּלוּלָה בְּכָל-כֻּלִּי אֲנִי

אֵלִי וְעוֹלָלִי, הִנֵּה עָלֶה נָפַל בִּי בְּלִי

שֶׁאֶתְכּוֹנֵן

אֲנִי הָאֲדָמָה, וְגוּף זָקֵן אֲנִי גּוֹהֶרֶת 

אֶל תּוֹכִי בְּכִי-עֲצָמוֹת. 

אֲנִי עוֹלָה בְּמוֹת חַיָּה לְרוּחַ-אַף 

אֲנִי נִשְׁאָף בִּנְשִׁימָתִי אֶת יוֹם-מוֹתִי אֲנִי 

נִזְכֶּרֶת וּמְעַוֶּרֶת אַהֲבָה שֶׁלֹּא הִסְפַּקְתִּי 

לְהַגִּיד, אֲנִי הַוְּרִיד שֶׁהִתְגַּלָּה בּוֹ אֵל-הַדָּם

אֵלַי הַלֵּב, אֲנִי שׁוֹאֵב מֵעִיר-אָדָם אֶת הַכְּאֵב 

הָעַצְמוּתִי וּמְגַלָּה בּוֹ שׁוּב אוֹתִי הַבּוֹדֵדָה 

כְּעֵין קְרִיסְטָל, אֲנִי שְׂפָתַיִם 

שֶׁבִּטְּאוּ אֶת קוֹל הַטַּל 

וְנֶעֱתְקוּ.

שָׁמַיִם שֶׁרָחֲקוּ אֲנִי מִמֶּנִּי – הַסִּידָן 

שֶׁהִתְקָרֵשׁ מִשְּׁאֵרִיּוֹת הַזְּמָן וְלֹא גִּבֵּשׁ עִדָּן אֲנִי 

פּוֹרַרְתִּי וְעוֹרַרְתִּי אֲבָנִים מִמִּרְבָּצָן אֲנִי

שְׁבוּרָה פִּתְאֹם עֵרָה וּצְעִירָה מִדַּי

בְּגִיל-הָאִילָנוֹת, אֲנִי מִשְּׁנוֹת דּוֹר-הַדְּמָמָה

חוֹמָה עָבְרָה בִּי וּשְׁמָמָה הָיוּ עָרַי 

הַזּוֹהֲרוֹת, אֲנִי צוּרוֹת שֶׁאֵין הַדַּעַת לְהַגִּיד 

מִן הַבָּרָק וַאֲנִי רַק עוֹבֶרֶת בִּי כְּטַלְטֵלָה

וְשׁוּב נוֹבֵט עַתָּה הַכֹּל כְּמַחֲלָה 

בְּתוֹךְ גּוּפִי אֲנִי גּוּפִי 

וְכָל יְפִי-עוֹלָם נֶחְלַם בִּי כִּתְפִלָּה: 

אֲנִי מַרְאֵנִי גְּאֻלָּה.

 

ד 

הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל אוֹתִי מִכָּל כִּבְשׁוֹן 

אֲשֶׁר בֵּינֵינוּ הָאִישׁוֹן הָעֲשִׂירִי. 

אוֹר הַנֶּחְשָׁךְ עָלַי, נִקְרָא בְּפִי – שִׁבְרִי,

וּבְשָׂפָה בְּרוּרָה נִקְרָא הוּא אֵלְצוּרִי – 

הוֹ – – אֵל, צוּרִי מֵחָדָשׁ

דְּבָרְךָ עוֹלֶה בִּי וְנִגְדָּשׁ 

כִּדְבַשׁ מִפֶּרַח רֵאשִׁיתְךָ 

נָטְפָה אֱלֵי בִּטְנִי בִּתְּךָ: 

בָּרָאתָ בַּת, אָבִיתָ שִׁיר 

וְהִיא אָחֲזָה בִּי כְּמַכְשִׁיר, 

אֱמֶת חוֹמֶמֶת אוֹר יָשִׁיר 

עַד כְּצוּר-אֵשׁ אֲנִי אַפְשִׁיר 

קֶרֶת-הַקֶּרַח, וּדְמוּתְךָ 

תַּחְתֶּיהָ עִיר-דּוֹר-שְׁבוּתְךָ.

אֵל מֵחָדָשׁ צוּרִי, עוּרִי, 

כְּבֹקֶר פְּרֹץ אֶל תּוֹךְ חַדְרִי 

כְּקוֹץ זָעִיר אֶל תּוֹךְ עוֹרִי 

חֲדֹר בִּי קוֹל כְּאֵב מַבְרִיא,

קְרֹץ מִמּוֹץ-חַיַּי שִׁירִי  

עַד מִקְּלִפּוֹת לְאוֹר יַמְרִיא, 

יָה אֵלְצוּרִי שִׁבְרִי, לִפְרִי  

הַבְשֵׁל אֶת זֶרַע צַעֲרִי.            

 

וְכֹה אַבְשִׁיל וְכֹה אַשִּׁיל 

עוֹר-הַנָּחָשׁ מֵעַל עוֹרִי                

יַמְשִׁיל הָאֵל אֶת תּוֹרָתוֹ 

לִתְמוּרָתִי – אָדָם עִבְרִי.

 

ה

אֱנוֹשׁ-עִבְרִי עִבְרִי תְּמוּרוֹת 

בֵּין הַמֹּחוֹת, בֵּין הַכֹּחוֹת: 

 

כֹּחַ-בֵּן וְכֹחַ-בַּת 

כֹּחַ-הוּא וְכֹחַ-אַתְּ 

כֹּחַ-כְּבִידָה וְכֹחַ-שַׁבָּת  

כֹּחַ-עֶצֶם-גָּדוֹל וְכֹחַ קָט. 

גַּם חֶלְקִיק גַּם גַּל נִבָּט   

מֵהָאֶחָד, כְּמוֹ נֶחְבָּט 

בְּמָסַכּוֹ, וְגַם נִפְרָט 

בְּמֵיתָרָיו, וְלֹא יֻשְׁקַט 

מֵהִדְהוּדוֹ – הוֹדוֹ הַסּוֹד 

לַעֲשׂוֹת מֵהַשְּׁנַיִם זִוּוּג – לַעֲקֹד – 

אַהֲבָה אֶת פֵּרוּד-הַכֹּחוֹת, וְלִצְעֹד 

מֵעוֹלַם-הַבְּרִיאָה לְעוֹלַם-הַיְסוֹד:

מֵעִם חֹק-הַחֶלְקִיק לְחֻקֵּי-עֲצָמִים, 

מִיְּחִידוּת-מְצִיאוּת לְאֵינְסוֹף-יְקוּמִים 

בְּמֹחוֹ מִתְאַבְּחִים חַלְלֵי-זְמָן פְּתוּחִים 

וְנִמְחִים בִּמְהִירוּת-טֶרֶם-אוֹר כְּמַלְאָךְ.

 

עוֹד לֹא הָיָה, וּכְבָר נִשְׁכַּח  

מֹחוֹ עָרַךְ, מֹחוֹ מָשַׁךְ 

דּוֹדִי נִקְרָא – וּכְבָר בָּרַח 

עוֹלָם הַבָּא כִּמְעַט נִפְתַּח.

וְאַךְ אִם מֹחַ אֵל יֻנַּח 

בִּבְרִיאָתוֹ כְּמוֹ אֲנָךְ, 

וְשֵׁם הוֹדוֹ הַיָּד יִשְׁלַח 

וְלֹא תֻּפְרַד אָחוֹת מֵאָח. 

יהוה יְהַוֶּה וְיִפְרַח              

מִן הָאֵין,

מְחַיֶּה הַמֵּתִים בְּיָמֵינוּ

אָמֵן.