צביקה | אופיר מלכי

בָּעֵמֶק הַנֶּעֱלָם הִדְמַמְתָּ מָנוֹעַ וְנָתַתָּ לָרוּחַ לִדְחֹף אֶת הָרֶכֶב,

הִסְבַּרְתָּ לִי שֶׁזֶּה שַׁרְווּל רוּחַ.

הָיִיתִי בַּת שֶׁבַע, הָיִיתָ נִיסָּיוֹן

לִהְיוֹת אָב.

אָהַבְתִּי אוֹתְךָ נָתַתָּ לִי לָשֶׁבֶת מֵאַחֲרֵי הַהֶגֶה

לָרִאשׁוֹנָה בְּחַיַּי הִרְגַּשְׁתִּי שְׁלִיטָה.

בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הָיִיתָ אִישׁ מָתֵמָטִיקָה וּמַחְשְׁבִים

שֶׁלֹּא הִבְחִין שֶׁאִשְׁתּוֹ חוֹמֶקֶת מִמֶּנּוּ בַּלֵּילוֹת.

כַּמָּה קַל לְהַכּוֹת יַלְדָּה. בָּעַטְתָּ בִּי לְאֹרֶךְ הַמִּסְדְּרוֹן.

הַמַּעֲבָר פָּשׁוּט:

סוֹגְרִים אֶת בֶּרֶז הַחֶמְלָה.

הַנָּשִׁים יָשְׁבוּ בַּסָּלוֹן שׁוֹתְקוֹת.

שתפו אותי

4 תגובות

  1. אופיר יקרה,
    שיר שאינו יכול להשאיר אותי אדישה, חוסר שליטה כנגד שליטה פסולה.
    אלימות קשה מצד אב חורג וחוסר אונים מוחלט של ילדה המשוועת לאהבה.
    שיר כואב ומתריס על שיתוף הפעולה של האלימות מצד הנשים השותקות.

  2. נשים לא תמיד במייטבם
    כשיש גבר גברי בסביבה
    דווקה הקורבן בסיפור הזה היא היום האישה בואטת עם חמלה

  3. שיר מטלטל..
    בכמה מילים הצלחת להעביר סיפור שלם, אישי וחברתי,
    למחות על העדר חמלה,
    היעדר מודעות,
    כולם פוגעים, ואפילו לא יודעים על כך. שילמת על כוס חלב?
    שילמת למישהו שיתעלל בנשמות חסרות אונים. פעם הנורמה הייתה להתעלל בילדים,
    היום זה בבעלי חיים…
    מודעות

  4. כולי תקווה שאנחנו צועדים לימים יותר טובים שבו יש מקום לכל אחד להיות הוא, לחלום לגדול ולצמוח , העיקר שנדע להנות ולאהוב בדרך ומהדרך וביחּד..
    חיבוק אהובה, תודה על השיתוף♥️🙏

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *