פתח דבר | סלין אסייג
על פי האמונה המצרית, האדם מורכב מכמה חלקים: מהגוף הפיזי, משמו, מצילו, מכוח חיים, מתבונה ומנשמה. התבונה והנשמה הן תנאי הכרחי לקיום, ולנשמה נתונה האפשרות
על פי האמונה המצרית, האדם מורכב מכמה חלקים: מהגוף הפיזי, משמו, מצילו, מכוח חיים, מתבונה ומנשמה. התבונה והנשמה הן תנאי הכרחי לקיום, ולנשמה נתונה האפשרות
https://www.youtube.com/watch?v=HL_lEyZo5zw&list=PLkQpvJ9h1NQgNY4JsLJohAw3TnEO5IYYX
לֶסִיק פָּנָסִיּוּק[1] מאוקראינית: אלכס אוורבוך[2] טורבינות תחנות הכוח ההידרואלקטריות צַמְּרוֹת הָעֵצִים מִזְדַּקְּרוֹת מֵהַמַּיִם כִּשְׁבָרִים פְּתוּחִים שֶׁל נָהָר הֶעָרִים וְהַכְּפָרִים הַמּוּצָפִים מוֹלָדוֹת קְטַנּוֹת אֲלֵיהֶן אֵין חֲזָרָה כַּמָּה
Zrif Magazine · דדה כפרת גגיחדבה מילים (גיאורגית): עתנלוב אסתר ז"ל ומירי אורלחן וביצוע ווֹקלי: מירי אור דימוי: נטע גורן, דגי עיניים דדה כפרת גגיחדבה
בין הלא מודע לתודעתי שלי מרחפים להם החיים. בין הוויוֹת עכשוויות וזיכרונות בְּראשיתיים. ומדַדָּה אני בתוכם. צוענייה מנושלת מולדת. בְּבערוּת, בהיסוס. אני משוטטת. מבקשת לְבָאֵר
מור גל, מתקני משחק, 2017, תצריב, 25×29.5 ס"מ מור גל, ללא כותרת, 2017, תצריב וצבעי מים, 10×15 ס"מ
Meron Gelbard · Almagor רשימת קרדיטים: מירון גלברד: לחן, חליל נאי, כלי הקשה עידן אלמלם: עוד שראל הכהן: קאנון נעמי מגני: לירה יוני בן-דור: דאהול
מה ששבר אותי היה קערת הפירות. בעצם השבירה התחילה עוד בכוסות הזכוכית, בלחם הטרי, בכמויות היין שנשפך, בג'ין וטוניק, בבלאדי מרי. אבל קערת הפירות הייתה
יומן הקריאה ההֵטֵרוֹנימי של סוּף הָאֶפּוֹס ב"שומר העדרים" של ההטרונים[1] אַלְבֶּרְטוּ קָאֵירוּ "מֵעוֹלָם לֹא שָׁמַרְתִּי עֲדָרִים אַךְ כְּאִלּוּ בְּכָל זֹאת שְׁמַרְתִּים. נַפְשִׁי, כָּמוֹהָ כָּרוֹעֶה, יוֹדַעַת
Zrif Magazine · קטע לתזמורת – איתי ריבלין דימוי: אבשלום זהר סל, ללא כותרת
גילי בלכר, "ללא כותרת", 2021, חיתוך עץ על נייר, 76.5×55 ס"מ גילי בלכר, "מינוטאורוס", 2021, קולאז' ואקריליק על נייר, 66×90 ס"מ
נטע אפללו בקשת עזרה אל: ניתאי האזרחי שלום ניתאי, סליחה שאני ככה מתפרצת למייל שלך, אולי גם לחיים, אם תקרא עד הסוף. וסליחה עוד יותר
Zrif Magazine · מעגל (הסתיו) – מומו שדה דימוי: נטע גורן, כדור מעגל (הסתיו) / מומו שדה תסתכלימסביבך מעגלובו את משייטת תצחקיאל תצאי אף פעםאל
נטע גורן, קליק־קלאק, מונוטייפ, 15×12 ס"מ נטע גורן, מטוטלת, מונוטייפ, 13×9 ס"מ נטע גורן, דגי עיניים, מונוטייפ, 20×14 ס"מ נטע גורן, כדור, מונוטייפ, 13×9 ס"מ
ערך: שחר גבאי ערכו גם: רועי צ׳יקי ארד, אוריאל קון ערכה לשונית: רתם כסלו חלק א' – שותף אני אוהבת את הקטלוגים שמגיעים בדואר עם
Zrif Magazine · הלילה הזה – מומו שדה דימוי: נטע גורן, קפיצה בחבל הלילה הזה / מומו שדה הלילה הזההוא לא כמו כל הלילות
כָּל מָה שֶׁחָמַק הוֹלֵךְ עַכְשָׁו לְצִדִּי לַהֲקַת כְּלָבִים. כְּבוּלָה לַיָּרֵחַ לְעוֹד יְרֵחִים תְּרֵיסָר חֶשְׁוָנִים אֲרֻכִּים בְּתַבְנִית קַרְטוֹן לְעוּגוֹת שֶׁאֹכַל בִּרְצוּעָה לְרֵיחַ קְפִיצָה בְּחֶבְלֵי כְּבִיסָה שֶׁמַּזְמִינִים
Zrif Magazine · סינגולריות – שלומי נוגאי דימוי: מור גל, מתקני משחק
"הקול הוא החומר והקנבס הוא החלל האינסופי״ אנחנו נפגשות בגן סן סימון. אני מגיעה לפניה, היא מבקשת שאבחר מקום ומאחלת שאיהנה מהשמש. דשא או
פַּעַם הָיִית הָאָשְׁפָּאפִּי שֶׁלִּי בָּאַמְבַּטְיָה הֶחְזַקְתְּ חֶסֶד וְאֶת אִמָּא. בימים שׁוֹרֵי הַבָּר יוֹצְאִים אֶל הַזִּירָה בִּשְׁעָטָה וְאַתְּ דִּגַּלְתְּ שק בְּפֶה מלא כַּדּוּרִים: חַת שְׁתַּיִם שָׁלוֹשׁ
צבי זוקובסקי משוחח עם טל ניצן על לואיס סבסטיאן מָסֶטו כמו כל אחד, או אף אחד, אי־אז אי־שם התאהבתי באדם שאינו קיים אך נכנס
Zrif Magazine · All – Kokadoo מיכה ברקת: דיג׳רידו | ערן פליישמן: פאנטם דימוי: אבשלום זהר סל, הסתוות
אבא צעק שהפעם הוא רציני. הפעם הוא קופץ. הוא נשבע. הוא עמד על הגג, בין אנטנה חלודה לכמה דודי שמש מאובקים, והמשיך לצעוק שהפעם הוא
אבשלום זהר סל, הסתוות, פילם 35 מ"מ אבשלום זהר סל, ללא כותרת, פילם 35 מ"מ
בְּנִי הַקָּטָן אוֹסֵף אֲבָנִים. אֲנִי מְגַלָּה שִׁבְרֵי חֲרָסִים בֵּין הַתִּיקִים וְהַסַּלִּים בְּתוֹךְ כִּיסֵי מִכְנָסָיו בְּכִפְלֵי מְעִילִי בְּנִי הַקָּטָן אוֹסֵף מַקְּלוֹת. וְאֵין מַקֵּל אֲשֶׁר אֵינוֹ יָקָר
https://www.youtube.com/watch?v=f7wAxlRo6yw&list=PLkQpvJ9h1NQgNY4JsLJohAw3TnEO5IYYX&index=2