הֶדֶק הדעת | בן אייזנשטיין

עָמַדְתִּי דּוּמָם לְמִפְתַּן הַשִּׁגָּעוֹן
הַמְּתַעְתֵּעַ בִּלְשַׁד עַצְמוֹתַי הָאוֹמְרוֹת
רַמֵ"חַ וְשַׁסֵּעַ
וְיִהְיוּ שְׂפָתַי רֹמַח פִּיפִיּוֹת,
שׁוֹפִים שְׁפִיּוּת מֻתֶּכֶת
מְהַלֶּכֶת כַּשִּׁכּוֹר
עַד הֶדֶק הַדַּעַת
וּבוֹשַׁשְׁתִּי, וְהִתְבּוֹסַסְתִּי
וְרָאִיתִי בְּשָׂרִים בַּלֶּהָבוֹת
וּמוֹתַר הָאָדָם שׁוֹתֵת

שתפו אותי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *