ציור שמן, 100 על 70 ס"מ
כיצד צייר מספר סיפור? האם הוא מייפה את המציאות או מכער אותה? האם נאמנותו למקור הוויזואלי יוצרת מציאות אסתטית חדשה?
לכל צייר רגישויות ו"אטמוספרה צבעונית" הייחודיות לו. ענבר מתבונן בשיכונים הישנים של שכונה ד' בבאר שבע – בניינים שבנה משרד השיכון לעולים חדשים בשנות החמישים של המאה הקודמת. מצבם כיום מספר את סיפור ההתיישבות מראשיתה ועד היום.
הציור עוצר לרגע ומנציח את היומיום, את החיים בפריפריה. השיכונים הבלויים, הצמחייה שהייתה עדות להשקעה אך כעת נותרה פראית, והעזובה המעידה על המחסור – כל אלו נוכחים בציור, אך אינם מוצגים באופן ישיר. ענבר נמנע מהבלטת העוני והמצוקה, ומעדיף מבט מלא חמלה על מקום שאנשים עדיין חיים בו.
הציור נע בין יופי רומנטי לרגש נוסטלגי. הוא שואל שאלות על הזמן והמקום, ומאפשר התבוננות מחודשת על המוכר והיומיומי.
* בעריכת הטקסט השתתף אילן בר דויד
