נִשְׁעַנּוּ זֶה עַל חֲלוֹמוֹתָיו שֶׁל זֶה יוֹתֵר מִדַּי זְמַן עֵדִים לִיקִיצָה שֶׁלֹּא קָרְתָה. כָּל בֹּקֶר רָצִינוּ אֶת מָה שֶׁלֹּא  וּבַלַּיְלָה – עוֹד מֵאוֹתוֹ הַדָּבָר. נוֹקְשִׁים

וּבִזְמַן שֶׁאַתָּה קוֹרֵס לְתוֹךְ עַצְמְךָ אֲנִי מַחְזִיקָה אֶת עַמּוּדֵי הַתָּוֶךְ שֶׁל הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ בְּיָדִי הַשְּׁנִיָּה קוֹלַעַת צַמָּה לְיַלְדָּה בּוֹכָה שׁוֹזֶרֶת הַבְטָחָה שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה בְּסֵדֶר וּבִזְמַן

מָה אַתְּ רוֹאָה מִשָּׁם, מִתּוֹךְ הַחֶדֶר הָאַחֵר? אַתְּ מִסְתַּכֶּלֶת בְּעֵינִית הַדֶּלֶת – גֶּשֶׁם חֲרִישִׁי, עָיֵף יוֹרֵד כָּאן, וְאֶצְלֵךְ, אָבִיב אוֹ סְתָו? עַכְשָׁו הַחֶדֶר מְרֻקָּן. וְאֵיךְ

גֹּדֶשׁ מִלִּים מְחַכֶּה לְהִתְפָּרֵץ מִמֵּךְ כַּחֲלַב הַזְּאֵבָה אַתְּ מְחַכָּה לְהָנִיק צְלָלִיּוֹת בְּדוּיוֹת בְּעוֹדֵךְ תָּרָה אַחַר הַתְּאוֹמִים.

וְנִשְׁאֲלָה הַשְּׁאֵלָה בַּתְּחִלָּה חֲרִישִׁית, וּבְהַדְרָגָה חוֹתֶרֶת אֶל נוֹעָזוּת: לְאָן כָּל זֶה מוֹבִיל? כִּי הַכֹּל מִתְרַחֵשׁ עַל בִּימָה שְׁחֹוֹרָה וְהַכֹּל יוֹשֵׁב עַל מִין צֹרֶךְ מִתְפַּתֵּל לְתָאֵר

הִכַּרְתִּי אִשָּׁה שֶׁשָּׁמְרָה אֶת הַיָּם בְּשַׁיִשׁ הַמִּטְבָּח. מִפַּעַם לְפַעַם יָצְאָה לִשְּׂחִיָּה בֵּין הַכֵּלִים הַשְּׁטוּפִים. בַּבְּקָרִים מָתְחָה שְׂעָרָהּ מֵאֲחוֹרֵי הָאָזְנַיִם, הִבִּיטָה בְּעֵץ הַלִּימוֹן וְחָשְׁבָה אִם יִפֹּל,

אֲנִי לֹא לוֹבֶשֶׁת חֻלְצַת פַּסִּים וַחֲצָאִית עִפָּרוֹן, לֹא מְדַוֶּשֶׁת בְּאוֹפַנַּיִם בְּבֶּרְלִין, בְּקַיִץ, בְּנַעֲלֵי בֻּבָּה אֲדֻמּוֹת לֹא טוֹפֶפֶת בְּמַדְרֵגוֹת, שְׂעָרִי הַבָּהִיר, הַמָּלֵא, לֹא מְקַפֵּץ עַל כְּתֵפִי,

רְסִיסֵי הָרֶגַע הַנִּגְרָר לְלֹא תִּעוּד פְּנִימִי, לְלֹא רִשּׁוּם, לְלֹא מִשְׁמָר, הַמַּבָּט הַמֵּישִׁיר – עִוֵּר וְהַדִּבּוּר עָקָר, סוֹבֵב־חוֹזֵר, גִשּׁוּשׁ עִוְעִים בְּחָלָל מִתְרוֹקֵן מִן הֶעָבָר הַמִּתְפּוֹרֵר לַעֲנַן

מגרמנית: עומר ברקמן בְּיַעַר־חֹרֶף רוֹעָה הָרוּחַ פְּתִיתֵי שֶׁלֶג כְּעֵדֶר כְּבָשִׂים,  בְּקָרוֹב – מְצַפֶּה הָאַשּׁוּחַ – אֶהְיֶה אָדוּק וּמוּאָר־נִסִּים; קַשּׁוּב לַמֶּרְחָק. עָנָף שׁוֹלֵחַ אֶל שְׁבִיל לָבָן

בִּזְמַן שְׁבִירָה מְשַׁלְּבִים צְלָעוֹת כְּמוֹ נוֹשְׁמִים חִבּוּרִים דִּיאַגְנוֹסְטִיקָה בְּקַו הַמְּצֻלָּעִים הוֹצֵאתִי קֵן צְרָעוֹת רָעוֹת, רָעוֹת מְבַקְּשׁוֹת דָּם פֵּרוּק חִבּוּרִים לוּ הָיִינוּ חַיִּים בְּעוֹלָמוֹת מַקְבִּילִים מְעֻיָּן

עֵינֶיךָ בּוֹהֲקוֹת מִסַּנְוֵרֵי הָרִים מֻשְׁלָגִים, מוֹרִיקוֹת מִנּוֹפִים מִשְׁקָלְךָ פָּחַת – כָּל נְשִׁיפָה עַל פִּסְגָּה שֶׁכָּבַשְׁתָּ הוֹתִירָה בָּהּ רְסִיס מִמְּךָ וְעַל עָרְפְּךָ הִטְבִּיעָה הַשֶּׁמֶשׁ קַעֲקוּעֵי בַּעֲלוּת

* אָהַבְתִּי אוֹתָךְ כְּשֶׁהָיִית בּוֹכָה רַק מָהוּל בִּזְכוּכִית סְמִיכָה הִסְכַּמְתְּ לִמְזֹג לִי אֶת שֶׁנֶּעֱלַם בִּשְׁאַר הַזְּמַן אָהַבְתִּי אוֹתָךְ כִּי הָיִית נֶעֱלֶמֶת כִּי הָיִית אֲפוּפָה וּפָתַחְתְּ