הרהורים על שוליים מאת שמעון אדף
ריאיון שערכה נגה באר החשיבות של שוליים היא בהיותם שוליים, ואף שמדובר במצב מנטלי, בתפיסה, ולא במיקום בשדה, המטפורה המרחבית נכונה פה. השוליים תוחמים את
ריאיון שערכה נגה באר החשיבות של שוליים היא בהיותם שוליים, ואף שמדובר במצב מנטלי, בתפיסה, ולא במיקום בשדה, המטפורה המרחבית נכונה פה. השוליים תוחמים את
נדיה אייזנר מהם לדעתך שוליים ומה משמעותם? בדרך כלל אני לא חושבת על השוליים. אני פשוט עושה את מה שאני עושה, כמיטב יכולתי. אבל כשאני
אלונה רודנב בשיא הלחץ, תוך ריבוי מטלות וריצות, המתנתי בסבלנות גדולה על ספסל שאינו קיים עוד, באחת מסמטאות מתחם נגה, להיכנס בדלת הזכוכית המשמשת לכניסת
נדיה אייזנר מהם לדעתך שוליים ומה משמעותם? השאלות הקטנות על השוליים ועל משמעותם, כמעט תמימות, מחזיקות כל כך הרבה ממדים. שוליים הם הרצועות שמחזיקות את
ריאיון שערכה נגה באר בחרתי להתייחס למושג "שוליים" מההיבט התרבותי. השוליים בעיניי הם האזור או האוכלוסייה שכפופים פחות למה שנקרא "רוח הזמן" או האופנה. ולשאלה
נועה אשל־ביאלר אני רואה את השוליים כחלק ממערך שלם שיש לקחת אותו בחשבון גם כשההתעסקות היא רק בשוליים. המערך כולל שני חלקים די צפויים, והם:
"הקול הוא החומר והקנבס הוא החלל האינסופי״ אנחנו נפגשות בגן סן סימון. אני מגיעה לפניה, היא מבקשת שאבחר מקום ומאחלת שאיהנה מהשמש. דשא או
"אז ישבנו וכתבנו לביט" – ראיון עם שאנן סטריט "אז ישבנו וכתבנו לביט" – ראיון עם שאנן סטריט אני פוגשת את שאנן סטריט בבניין רשות