אבישי חורי | חלב
גּוּף חָלָב מָתוֹק נִמְזָג לַחֲלוֹם. לְאָן אוֹלִיךְ אֶת הַבּוּשָׁה. אָהַבְתִּי אוֹתוֹ פַּעַם וְעַכְשָׁו לֹא עוֹד עַכְשָׁו אֲנִי רָתוּק לַחֲלוֹמְךָ – אֲבָל שָׁתִיתִי מִמֶּנּוּ בְּתַעֲנוּגָדוֹל נִגְרַפְתִּי
גּוּף חָלָב מָתוֹק נִמְזָג לַחֲלוֹם. לְאָן אוֹלִיךְ אֶת הַבּוּשָׁה. אָהַבְתִּי אוֹתוֹ פַּעַם וְעַכְשָׁו לֹא עוֹד עַכְשָׁו אֲנִי רָתוּק לַחֲלוֹמְךָ – אֲבָל שָׁתִיתִי מִמֶּנּוּ בְּתַעֲנוּגָדוֹל נִגְרַפְתִּי
אֲנִי בָּאָה אֵלַיִךְ מִן הַטְּקָסִים הָאֵלּוּ אֲשֶׁר בַּשְּׂדֵרָה קַשְׂקַשִּׂים מִסְתַּמְּנִים בְּשׁוּלֵי כַּפּוֹתַי, מִפְרְקֵי יָדַי – הַבִּיטִי – מִתְאַבְּנִים לְתוֹךְ צִיר. גֻּלַּת הָעֲנָפִים בָּעֵשֶׂב הָרָחוֹק
* בָּעֲרָבִים דֹּק טַל מְכַסֶּה אֶת הַמַּכְתְּשִׁים הַגְּדוֹלִים וְכָל מָה שֶׁנָּמוּךְ מִן הָאָרֶץ נִפְקָח מֵעַצְמוֹ הַיְּעֵלִים מִתְכַּנְּסוֹת בַּחֲגָוִים לִשְׁתּוֹת מִן הַנְּבִיעָה כּוֹפְפוֹת אֶת צַוָּארָן שָׁחוֹת
1. בְּכָל יוֹם, כְּשֶׁאַתְּ מִתְמַתַּחַת וּמַשִּׁילָה אֶת הַחֲלוֹמוֹת הֶעָתִיד מַבִּיט בָּנוּ, אָסוּר לְהַבִּיט בְּעֵינָיו – אֲרָיוֹת הַדְּאָגָה יִשְׁאֲגוּ בְּסַכָּנָה 2. זוּג נַעֲלַיִךְ הַקְּטַנּוֹת, סִירוֹת
אֲנִי שׁוֹמַעַת גְּנִיחַת אַבִּירִים שֶׁלֹּא צָלְחוּ אֶת הַיָּם נֵבֶל סִירֶנוֹת מִצְטַלְצֵל – אַתָּה וַאֲנִי אֲבוּדִים יָרֵחַ אַחֲרוֹן מִתְגַּלְגֵּל כִּפְנִינָה נְדִירָה בֵּין שְׂפָתֵינוּ
* אֲנִי קוֹנָה סְפָרִים עַל זִקְנָה וּמָוֶת. הַזְּמַן נִסְגָּר ומִתְרַחֵב גָּמִישׁ וְנִבְהָל פַּעַם טָבַעְתִּי בַּמִּקְלַחַת, לֹא נִצַּלְתִּי. נִקְבַּרְתִּי עָמֹק מִתַּחַת לַמִּרְצָפוֹת לֹא
יָמִים מֵעַכְשָׁו נִוָּתֵר שְׁנַיִם בְּחֶלְקַת אֲדָמָה יְבֵשָׁה וּפְרוּשָׂה מִמִּדּוֹתֵינוּ, נֶפֶשׁ תִּפְחַת לְמִדַּת הָעֲרִיסָה. נִפְתַּח בְּאַרְגְּזֵי בֹּקֶר קְרָעִים נֹאבַד בְּאַלְבּוֹמֵי תְּמוּנוֹת וְלֹא נֵדַע שֶׁכָּךְ אַהֲבָה
* לָמוּת בְּךָ וּלְהִקָּבֵר מִתַּחַת לְעֵץ הָאַלּוֹן שֶׁבֶּחָזֶה שֶׁלְּךָ וְלֹא לִשְׁמֹעַ יוֹתֵר אֶת הָרַעַשׁ הַדּוֹחֵק בִּי לַחֲשֹׁב. לָמוּת בְּךָ וְלֹא לִרְאוֹת אֶת רֶטֶט עַפְעַפַּי הַנִּלְחָמִים
הַשָּׂפָה הָעִבְרִית מַרְכִּינָה רֹאשָׁהּ בִּמְבוּכָה וּבְצַעַר עַל שֶׁאֵין בָּהּ מִלִּים וְאֵין בַּמִּלִּים כְּדֵי לְהַבִּיעַ אֶת –
שֶׁהַשָּׁמַיִם יַקְהוּ עַצְמָם, שֶׁיִּדֹּמּוּ צִפּוֹרִים שְׂמֵחוֹת. שֶׁתִּתְבַּיֵּשׁ הַשֶּׁמֶשׁ – תִּיבַשׁ, תַּמְטִיר כֶּתֶם, שֶׁלֹּא נִשָּׁאֵר יְבֵשִׁים. שֶׁשִּׁבְרוֹן הָעוֹלָם יַחְדֹּר אוֹתָנוּ הֵיטֵב: פִּיחַ לְתוֹךְ הָרֹאשׁ, לַגָּרוֹן, מִשָּׁם
כָּעֵת יֵשׁ לְהִזָּהֵר בְּשִׂיחָה לִלְעֹס מִּלִּים כַּאֲבָנִים חַדּוֹת לִנְקֹשׁ עַל כָּל עֵץ כִּפְּרַקְטִיקָה הַכְּתִיבָה בּוֹעֶרֶת סַכָּנָה הַפַּחַד דָּחוּס וְעֶקְרוֹנִי כַּמָּה מֻתָּר לַשִּׁירָה לְפַרְנֵס עַצְמָהּ מִשֶּׁטֶּרֶם נִכְתַּב
פֹּה הָיְתָה הַסַּפָּה פֹּה הָיָה אֶדֶן פֹּה זְמִירָה הָיְתָה נִקְרַעַת מִצְּחוֹק וּמַחְזִיקָה אֶת הַבֶּטֶן פֹּה הָיוּ יוֹשְׁבִים הַנְּכָדִים, פֹּה הַכִּסֵּא מִגֶּרְמַנְיָה, פֹּה הַשֻּׁלְחָן פֹּה הָיְתָה
אֲנִי רוֹאָה תִּינוֹק שׁוֹכֵב בַּדֶּשֶׁא וְשֶׁמֶשׁ, צְחוֹק נִמְשָׁךְ לָנֶצַח, פָּרַת מֹשֶׁה מְדַגְדֶּגֶת אֶת עֵינָיו, רֹאשׁוֹ מִתְגַּלְגֵּל אֶל מִתַּחַת לַקְּטָלָב.
וְנֶאֱמַר שֶׁיֵּשׁ בָּתִּים וְעֵצִים וּדְרָכִים וּמִבְצָר וְחַיָּלִים הַשּׁוֹמְרִים עַל הַמִּבְצָר וּמְלָכִים שֶׁבְּתוֹךְ הַמִּבְצָר וְשָׂרִים סְבִיב הַמְּלָכִים וּדְרָכִים הַמּוֹבִילוֹת לְעִיר שֶׁבָּהּ מִבְצָר וּסְבִיבוֹ בָּתִּים וּדְרָכִים וְעֵצִים
אֵיךְ אֲנִי מַרְגִּישׁ? (מִשְׁוָאָה עִם נֶעֱלָם אֶחָד: תְּהוֹם פְּעוּרָה שֶׁל עֶצֶב וְעוֹד בֶּהָלָה כְּאֵב עַל חֹד הַחֶרֶב לְלֹא הֲקַלָּה וְעוֹד הָעֻבְדּוֹת, תִּקְווֹת אֲבוּדוֹת וְעוֹד כָּל
בְּאֵיזוֹ שָׂפָה אֶפְשָׁר לִכְתֹּב אֶת הָאָיִן שֶׁהוּא הַיֵּשׁ הַיָּחִיד שֶׁנּוֹתַר אַחֲרֵי שֶׁאָמַרְנוּ מָה שֶּׁאֶפְשָׁר לוֹמַר, כְּלוֹמַר מָה שֶׁלֹּא יָכֹלְנוּ לַחְשֹׁב? גַּם לִכְתֹּב שֶׁקֶט זֶה לְהָזִיז
לֹא עוֹד מִתְחַפְּרִים בְּמִטּוֹתֵינוּ לֹא עוֹד שְׁתוּקִים שׁוֹלְחִים מַעְלָה רְשִׁימַת בַּקָּשׁוֹת מְגַלְּפִים אֶת הַשָּׁמַיִם בְּעַצְמֵנוּ אֲנַחְנוּ מַלְאָכִים שְׁחוֹרִים. בְּשֶׁקֶט קָמִים, כְּפוּפִים מְתַרְגְּלִים פְּעֻלּוֹת יוֹמְיוֹמִיּוֹת: סֶנְדְּוִיצִ'ים,
כָּאן מְשַׂחֲקִים "חֲבִילָה עוֹבֶרֶת" מַעֲבִירִים כְּאֵב מִיָּד לְיָד הַעֲבֵר לְמִי שֶׁאִבֵּד אֶת בֵּיתוֹ הַעֲבֵר לְמִי שֶׁנִּתְלַשׁ מִמִּטָּתוֹ הַעֲבֵר לָאִשָּׁה שֶׁסּוֹפֶרֶת שָׁעוֹת הַעֲבֵר לָאָב שֶׁהִפְסִיק לְחַכּוֹת
אֵין תִּקְשֹׁרֶת, נַסֵּה שֵׁנִית אֵין תִּקְשֹׁרֶת, נַסֵּה שֵׁנִית אֵין תִּקְשֹׁרֶת, נַסֵּה שֵׁנִית
אֵרוּעַ יוֹצֵא מִגֶּדֶר הָרָגִיל אֵרוּעַ יוֹצֵא מִגָּדֵר וְאֵין עוֹד רָגִיל
אֵיךְ כּוֹתְבִים טֶבַח? אֵיךְ מְאַיְּתִים שִׁבְרוֹן לֵב? אֵיךְ מְנַקְּדִים פַּחַד? אֵיךְ מְחַבְּרִים תִּקְוָה?
שֶׁקֶט רוּחַ בֹּקֶר קְרִירָה נָשְׁבָה מְסַלְסֶלֶת עַמּוּדֵי חוֹל צְהַבְהַב (בִּמְעַרְבּוֹלוֹת לַשָּׁמַיִם) בְּשֶׁקֶט נִיחוֹחַ פְּרִיחַת אֵקָלִיפְּטוּס מָהוּל בְּרֵיחַ חָרִיף שֶׁל אֲבַק שְׂרֵפָה גּוּפוֹת מְרֻטָּשׁוֹת מִסָּבִיב שִׁלְדֵי
בַּקִּבּוּץ דּוּמִיָּה וְנִיחוֹחַ פֵּרוֹת מִסָּבִיב כְּמוֹ בְּאֶמְצַע אָבִיב, אַךְ עֵינַיִם רוֹאוֹת עֵץ כָּרוּת, קֵץ יְמֵי נַעֲרוּת דִּמְדּוּמִים וְדָם בִּתִּי נַעֲמָה בַּת אַיֶּלֶת בַּת אָדָם, קוֹל
הַקָּמֵעַ שֶׁלֹּא הָיָה בְּכוֹחֵנוּ לִשְׁלֹחַ עָדֶיךָ לֹא הָיָה מַפְתֵּחַ מְכֻנָּף לֹא מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה שֶׁל שְׁיָרֵי חוּטֵי מַתֶּכֶת וְרִקְמָה מִשַּׁרְשֶׁרֶת נוּרוֹת שֶׁיָּצְאָה מִשִּׁמּוּשׁ, וּמֵאֵילוּ נוֹצוֹת שֶׁנִּקְלְעוּ
מֵאָז שֶׁלְּקָחָם אֵלָיו מִבָּתֵּיהֶם וּשְׂדוֹתֵיהֶם וְהִסְתִּירָם בְּמִנְהֲרוֹת הַשָּׁמַיִם הֵחֵל נָע וָנָד לְהַחְבִּיא פָּנָיו שֶׁמָּא יִתְעַשְּׁתוּ יִשְׂרָאֵל וִיגַלּוּ מְקוֹם מוֹשָׁבוֹ וְיָבוֹאוּ עִמּוֹ חֶשְׁבּוֹן 7.11.23
גַּפְרוּר שֶׁמַּצִּית בַּיִת שָׁלֵם נִדְלָק עַכְשָׁו לְחַמֵּם מָרָק לְיֶלֶד שֶׁהוֹרָיו תַּחַת הֲרִיסוֹת הַחֹשֶׁךְ
כִּי פֻּיְּחָה יְרִיעַת רָקִיעַ הֶאֱפִירָה תְּכֵלֶת שָׁמַיִם קָדְרוּ פְּנֵי שֶׁמֶשׁ מִפְּנֵי אֶבְלָהּ כִּי צָחֲחָה אֲדָמָה נִצְמַת לִבָּהּ אָפְלוּ פָּנֶיהָ עַל הֲפֵכָה כִּי בָּאָה עַל חֶבֶל
יְלָדִים תַּחַת טַלִּית הַמַּלְאָךְ אֵינוֹ גּוֹאֵל; שֶׁקֶט הַקְּלָרִינֶט שֶׁל בְּכוֹרִי; אִלְּמוּת גְּלִילַת הַשֵּׁמוֹת וּצְעָקָה זֶה רַן? רִשְׁרוּשׁ פֶּרְגָּמֶנְט בְּאַלְבּוֹם יָשָׁן זֶה רַן. הֵדֵי פִּצּוּצִים לְלֹא
וְזֶה שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל זֶה תִּינוֹק שֶׁל בֵּית רַבָּן. לֹא הִסְפִּיק לִשְׁמֹעַ קֶצֶב הַלְמוּת הַלֵּב שֶׁל אִמּוֹ וּכְבָר תַּם. עוֹד מְעַט יִגְוַע הַסְּתָו וְיָבוֹא הַחֹרֶף.
אֵינוּת הַנֶּפֶשׁ, חוֹתַם סְתָו הַמַּמְטִיר טִפּוֹת דָּם רַכּוֹת. אוקטובר 2023
גַּם אִם גּוּפִי שָׁלֵם וּמֻכָּר נַפְשִׁי לֹא יוֹדַעַת נַפְשָׁהּ. נכתב ב־13.10.23
אֻמְדָּן מְדֻיָּק אֵשׁ יְדִידוּתִית שִׁגְרַת חֵרוּם זְעָקָה אִלֶּמֶת תִּינוֹק בַּשֶּׁבִי. מישר, נובמבר 2023
"וְאָבִיתָ תְהִלָּה / מִבָּשָׂר וָדָם / מֵהֶבֶל וָתֹהוּ / מֵחָצִיר יָבֵשׁ / מִצֵּל עוֹבֵר" יניי מָה לְךָ גּוּף זוּלַת הָאוֹר הַפּוֹחֵז הֶעָלוּב כָּל כָּךְ עָלוּב הָאוֹר הַזֶּה מָה לוֹ
בְּפָנִים מֻצְנָעוֹת תַּחַת מַסֵּכָה וּמִפְשָׂעָה גְּלוּיָה, וַחֲשׂוּפָה לִרְוָחָה רְפוּאִית, כַּפּוֹת יָדַי מַרְגִּיעוֹת אֶת הָרֶחֶם שֶׁלִּי דֶּרֶךְ עוֹר שֶׁמְּתַוֵּךְ בֵּין קְצוֹתַי וּבְתוֹכִי אֲנִי לוֹחֶשֶׁת לוֹ: ״זוֹ
אִמָּא הָיְתָה אַלּוּפָה בִּלְהַשִּׂיג עֲבוּרֵנוּ קְצָווֹת – שֶׁל גְּבִינוֹת, נַקְנִיקִים מָה שֶׁהָיָה. בְּסוֹף יוֹם עֲבוֹדָה הָיְתָה מְמַהֶרֶת לַמַּעֲדַנִּיָּה וְחוֹטֶפֶת שְׁאֵרִיּוֹת אַחֲרוֹנוֹת שֶׁל סוֹפִים וּקְצָווֹת בַּחֲצִי
זֶהוּ עָנְשֵׁךְ קַבְּלִי אוֹתוֹ אֵינִי רוֹצָה זֶהוּ עָנְשֵׁךְ אַמְּצִי אוֹתוֹ לְחֵיקֵךְ אֵינִי רוֹצָה זֶהוּ עָנְשֵׁךְ גַּדְּלִי אוֹתוֹ אֵינִי רוֹצָה זֶהוּ עָנְשֵׁךְ אִתּוֹ תָּמוּתִי
קָנִיתִי לָךְ אֶת הַדָּבָר הֲכִי יָפֶה בָּעוֹלָם בַּעֲשָׂרָה שְׁקָלִים וְהִסְתַּבֵּר שֶׁהוּא עָשׂוּי מֵאָבָץ וְגַם סִמְלוֹ שֶׁל אִסְלַאם. וּכְשֶׁכִּמְעַט בָּכִיתִי מֵעֶלְבּוֹן עַל סַהַר דַּק, רֶמֶז לַעֲדִינוּתִי
בְּרַחְמִי מְפַרְפֵּר יֶלֶד, בְּרַחְמִי יֶלֶד טוֹבֵעַ, בְּרַחְמִי יֶלֶד גּוֹוֵעַ (יֶלֶד שָׁכוּחַ, כְּמוֹ הֶרְגֵּל). יָרֵחַ זָז בִּזְנַב הַלַּיְלָה, יָרֵחַ דָּם בְּדֹם הַלַּיְלָה, יָרֵחַ קַד לְקֶבֶר
וְאִם נַצְלִיחַ כְּנֶגֶד כָּל סִכּוּי לַהֲפֹךְ אֶת בִּטְנַת הַמְּצִיאוּת וּלְטַפֵּס כְּמוֹ שְׁנֵי בְּנֵי־בְּלִי־בַּיִת (תַּעֲשֶׂה לִי סֻלַּם גַּנָּבִים?) דֶּרֶךְ פִּרְצַת הֶעָנָן נִפֹּל נוֹלָדִים עַל מַצַּע תֹּהוּ
אלף הֵם אוֹמְרִים לָךְ שֶׁאַתְּ לֹא יוֹדַעַת עַל מָה אַתְּ מְדַבֶּרֶת הֵם אוֹמְרִים שֶׁהָיִיתְ קְטַנָּה. שֶׁהַזִּכָּרוֹן שַׂחְקָן עַרְמוּמִי שֶׁצִּפּוֹרִי בַּרְזֶל הָיוּ בְּעֶצֶם פִּרְחֵי בּוּגֶנְוִילְיָה וְרֻדִּים
הָיִיתִי אָז עוֹדִי יֶלֶד, חוֹלֵם חַיִּים פְּשׁוּטִים. יַד עֵשָׂו הַמְּקַנְּאָה בְּעָנְיִי, קָטְפָה בְּעָרְמָה אֱנוֹשִׁית וְחָסְמָה אֶת נוֹכְחוּת נַפְשִׁי. שָׁם, מְצִיאוּתִי הַזְּקוּפָה קָמְלָה כְּנֶגְדָּהּ. הָיִיתִי אָז
בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר אֱלֹהִים יַחֲזִיר אֶת הַמַּיִם לַמַּיִם וְאֶת הָאָרֶץ לַשָּׁמַיִם נְקֻדָּה שֶׁל חָכְמָה קַדְמוֹנִית שֶׁאֵין לָהּ יְדִיעָה מִתַּחֲנַת הַדֶּלֶק עַל קֻפְסַת סִיגַרְיוֹת וְקוֹלָה זִירוֹ
כֶּתֶם הַדָּם לֹא דָּהָה בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעוֹת רַבִּים. בְּכָל פַּעַם שֶׁהָיִיתִי חוֹצָה אֶת הַכְּבִישׁ, רֹאשִׁי הָיָה רוֹכֵן לְעֵבֶר הַפַּסִּים הַלְּבָנִים בְּאֹפֶן אוֹטוֹמָטִי. כְּכָל שֶׁחָלְפוּ הַיָּמִים, הָיָה
"הם אומרים מילים שלא דומות למילים" ~ מאי חארבנה "לכן אבכה בלי סוף את מותך. היית תמיד רך" ~ בריסאיס לפטרוקלס "איים גרייטפול טו יו,
לֶסִיק פָּנָסִיּוּק[1] מאוקראינית: אלכס אוורבוך[2] טורבינות תחנות הכוח ההידרואלקטריות צַמְּרוֹת הָעֵצִים מִזְדַּקְּרוֹת מֵהַמַּיִם כִּשְׁבָרִים פְּתוּחִים שֶׁל נָהָר הֶעָרִים וְהַכְּפָרִים הַמּוּצָפִים מוֹלָדוֹת קְטַנּוֹת אֲלֵיהֶן אֵין חֲזָרָה כַּמָּה
כָּל מָה שֶׁחָמַק הוֹלֵךְ עַכְשָׁו לְצִדִּי לַהֲקַת כְּלָבִים. כְּבוּלָה לַיָּרֵחַ לְעוֹד יְרֵחִים תְּרֵיסָר חֶשְׁוָנִים אֲרֻכִּים בְּתַבְנִית קַרְטוֹן לְעוּגוֹת שֶׁאֹכַל בִּרְצוּעָה לְרֵיחַ קְפִיצָה בְּחֶבְלֵי כְּבִיסָה שֶׁמַּזְמִינִים
פַּעַם הָיִית הָאָשְׁפָּאפִּי שֶׁלִּי בָּאַמְבַּטְיָה הֶחְזַקְתְּ חֶסֶד וְאֶת אִמָּא. בימים שׁוֹרֵי הַבָּר יוֹצְאִים אֶל הַזִּירָה בִּשְׁעָטָה וְאַתְּ דִּגַּלְתְּ שק בְּפֶה מלא כַּדּוּרִים: חַת שְׁתַּיִם שָׁלוֹשׁ
בְּנִי הַקָּטָן אוֹסֵף אֲבָנִים. אֲנִי מְגַלָּה שִׁבְרֵי חֲרָסִים בֵּין הַתִּיקִים וְהַסַּלִּים בְּתוֹךְ כִּיסֵי מִכְנָסָיו בְּכִפְלֵי מְעִילִי בְּנִי הַקָּטָן אוֹסֵף מַקְּלוֹת. וְאֵין מַקֵּל אֲשֶׁר אֵינוֹ יָקָר
עִם פְּרֹשׁ עוֹנַת הָרַחֲצָה מֶזֶג הָאֲוִיר הַשּׂוֹרֵף קוֹרֵא לִי לָרוּץ אֶל הַיָּם לוּ רַק שַׂמְתִּי לֵב לַנְּקֻדָּה שֶׁבָּהּ נִשְׁמָטוֹת הָרַגְלַיִם וּלְקוֹל הַמַּצִּיל שֶׁמַּכְרִיז: "תַּעֲצֹר אֲדוֹנִי,
מָתַי אִשָּׁה אוֹמֶרֶת דַּיוּמְסָרֶבֶת לְהָשִׁיב עַצְמָהּאֶל הַהִפָּעֲרוּת הַזֹּאת מָתַי אִשָּׁה אוֹמֶרֶת דַּיוּמְסָרֶבֶת לִקְרִיעָתָהּשֶׁקָּשָׁהוּמְחָרֶבֶת בְּתוֹכָהּיַבָּשָׁה אֵיךְ הִיא מַסְכִּימָה שׁוּב וָשׁוּבלִפְשֹֹׁט אֶת גּוּפָהּ, לִהְיוֹת לְעוֹלָהלִהְיוֹת נוֹטֶפֶת דָּם,
בְּפִנְקָסִים, לִהְיוֹת מֵהַנָּשִׁים הַמְּמֻרְמָרוֹת, הַכְּעוּסוֹת תְּמִידִית, הַלֹּא מְרוּצוֹת, אֵלֶּה שֶׁנִּכְתָּבוֹת עֲלֵיהֶן בְּדִיחוֹת. יִחַלְתִּי לִשְׁכֹּחַ שָׁנִים שְׁקוּפוֹת שֶׁבָּהֶן לֹּא עָבַדְתִּי מִילְיוֹן מִשְׁמָרוֹת, בֹּקֶר, אַחַר-צָהֳרַיִם, סוֹפֵי שָׁבוּעַ,
הַזְּקֵנָה הַקְּטַנָּה מִיַּעַר הָאַגָּדוֹתמְחַלֶּקֶת מַמְתַּקֵּי מִלִּיםלִילָדִים. אִם יָבוֹאוּ. בַּקּוֹנְכִיָּה שֶׁבָּהּ הִיא מִתְגּוֹרֶרֶתהִשְׁתַּבְּרוּיוֹת שֶׁל אוֹרבְּמִנְסְרוֹת נִבְרְשׁוֹתֶיהָמִמְחֲטוֹת רְקוּמוֹתתֵּבוֹת נְגִינָה עִם צְלִילִים שֶׁל גֶּשֶׁםוְרֵיחַ כָּבֵד שֶׁל וְרָדִיםוּבְדִידוּת כְּשֶׁהִיא
כְּמוֹ רְצוּעָה בַּגַּפָּהשֶׁנִּמְתְּחָה וּמְנַסָּה לָשׁוּב לְקַדְמוּתָהּאֲנַחְנוּ מְנַסִּים לְהֵאָסֵףאַחֲרֵי שֶׁנָּפֹצְנוּ לְכָל עֵבֶר.לִפְעָמִים אוֹמְרִיםהָרִקְמָה עָבְרָה טְרָאוּמָה, פְּגִיעָה חֲמוּרָה מַמָּשׁ. וְלִפְעָמִים אוֹמְרִיםצָרִיךְ לְחַזֵּק אֶת הַשְּׁרִירִים הָעוֹטְפִיםוְלַעֲשׂוֹת תַּרְגִּילִים, בִּתְדִירוּת
בָּעֵמֶק הַנֶּעֱלָם הִדְמַמְתָּ מָנוֹעַ וְנָתַתָּ לָרוּחַ לִדְחֹף אֶת הָרֶכֶב, הִסְבַּרְתָּ לִי שֶׁזֶּה שַׁרְווּל רוּחַ. הָיִיתִי בַּת שֶׁבַע, הָיִיתָ נִיסָּיוֹן לִהְיוֹת אָב. אָהַבְתִּי אוֹתְךָ נָתַתָּ לִי
אֵינִי מְבַקֶּשֶׁת נִסִּים-שִׂים אֶל לִבְּךָ יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהֶם עַכְשָׁו-שָׁוְא לַחֲלוֹם לִצְעֹק אוֹתָם בִּימֵי-מֵי חַיֵּינוּ הָעֲכוּרִים-כּוֹרִים לָנוּ בּוֹר. וְלֹא יָדַעְנוּ אֵיךְ כּוֹתְבִים עֻבָּר-בַּר חִיּוּת