פתח דבר | עידית ורד
אָפַזְיָה, בעברית אִימְלוּת, היא לקות תקשורתית ופגיעה בכישורי השפה. אילו היו רופאים מומחים פנויים למשימה
אָפַזְיָה, בעברית אִימְלוּת, היא לקות תקשורתית ופגיעה בכישורי השפה. אילו היו רופאים מומחים פנויים למשימה
הַשָּׂפָה הָעִבְרִית מַרְכִּינָה רֹאשָׁהּ בִּמְבוּכָה וּבְצַעַר עַל שֶׁאֵין בָּהּ מִלִּים וְאֵין בַּמִּלִּים כְּדֵי לְהַבִּיעַ אֶת
שֶׁהַשָּׁמַיִם יַקְהוּ עַצְמָם, שֶׁיִּדֹּמּוּ צִפּוֹרִים שְׂמֵחוֹת. שֶׁתִּתְבַּיֵּשׁ הַשֶּׁמֶשׁ – תִּיבַשׁ, תַּמְטִיר כֶּתֶם, שֶׁלֹּא נִשָּׁאֵר יְבֵשִׁים.
אני לא זוכר הרבה מאותו היום. רק את מה שקרה קצת לפני, ואת כל מה
כָּעֵת יֵשׁ לְהִזָּהֵר בְּשִׂיחָה לִלְעֹס מִּלִּים כַּאֲבָנִים חַדּוֹת לִנְקֹשׁ עַל כָּל עֵץ כִּפְּרַקְטִיקָה הַכְּתִיבָה בּוֹעֶרֶת
פֹּה הָיְתָה הַסַּפָּה פֹּה הָיָה אֶדֶן פֹּה זְמִירָה הָיְתָה נִקְרַעַת מִצְּחוֹק וּמַחְזִיקָה אֶת הַבֶּטֶן פֹּה
החולצה השחורה, החדשה, זאת שליהי קיבלה ליום ההולדת וקצת כעסה כי ראתה את תג המחיר
מילים: ידידיה בלחסן לחן: ידידיה בלחסן ועוזי כץ עיבוד והפקה מוזיקלית: עוזי כץ, ידידיה בלחסן
אֲנִי רוֹאָה תִּינוֹק שׁוֹכֵב בַּדֶּשֶׁא וְשֶׁמֶשׁ, צְחוֹק נִמְשָׁךְ לָנֶצַח, פָּרַת מֹשֶׁה מְדַגְדֶּגֶת אֶת עֵינָיו, רֹאשׁוֹ
(אל: MOA-2010-BLG-477Lb) תושבי הכדור לא ידעו מאיפה זה נחת עליהם. המנהיגים נאלמו. הקבצנים בכיכרות דווקא
גַּם הַפֵּרוֹת שָׁם, כִּמְעַט אֵין קוֹטֵף. כָּל הַמִּלִּים שֶׁאָמַרְנוּ הִתְפָּרְקוּ לְאוֹתִיּוֹת, לֹא הִתְאָחֲדוּ נֻשְּׁלוּ מִמַּשְׁמָעוּת.
וְנֶאֱמַר שֶׁיֵּשׁ בָּתִּים וְעֵצִים וּדְרָכִים וּמִבְצָר וְחַיָּלִים הַשּׁוֹמְרִים עַל הַמִּבְצָר וּמְלָכִים שֶׁבְּתוֹךְ הַמִּבְצָר וְשָׂרִים סְבִיב
אֵיךְ אֲנִי מַרְגִּישׁ? (מִשְׁוָאָה עִם נֶעֱלָם אֶחָד: תְּהוֹם פְּעוּרָה שֶׁל עֶצֶב וְעוֹד בֶּהָלָה כְּאֵב עַל
זמזום אלים של מקרר נשמע מכיוון המטבח. היא פותחת עיניים נוצצות ומרובות ריסים. היא כל
בְּאֵיזוֹ שָׂפָה אֶפְשָׁר לִכְתֹּב אֶת הָאָיִן שֶׁהוּא הַיֵּשׁ הַיָּחִיד שֶׁנּוֹתַר אַחֲרֵי שֶׁאָמַרְנוּ מָה שֶּׁאֶפְשָׁר לוֹמַר,
לֹא עוֹד מִתְחַפְּרִים בְּמִטּוֹתֵינוּ לֹא עוֹד שְׁתוּקִים שׁוֹלְחִים מַעְלָה רְשִׁימַת בַּקָּשׁוֹת מְגַלְּפִים אֶת הַשָּׁמַיִם בְּעַצְמֵנוּ
כָּאן מְשַׂחֲקִים "חֲבִילָה עוֹבֶרֶת" מַעֲבִירִים כְּאֵב מִיָּד לְיָד הַעֲבֵר לְמִי שֶׁאִבֵּד אֶת בֵּיתוֹ הַעֲבֵר לְמִי
משתתפים: סנונית ברבן, טל כהן, שמעון בוקשטיין, יונתן דורמן ודן לוי
"זָכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא אַךְ הַפַּעַם הַזֶּה הָאֱלֹהִים וְאִנָּקְמָה נְקַם אַחַת מִשְּׁתֵי עֵינַי מִפְּלִשְׁתִּים" (שופטים
אֵין תִּקְשֹׁרֶת, נַסֵּה שֵׁנִית אֵין תִּקְשֹׁרֶת, נַסֵּה שֵׁנִית אֵין תִּקְשֹׁרֶת, נַסֵּה שֵׁנִית
לזכרה של לילך־קלרט אשכנזי 19.1.1954–5.1.1974 פעם בחודש, כשהירח נדמה כקצה המולבן של ציפורן אצבע,
אֵיךְ כּוֹתְבִים טֶבַח? אֵיךְ מְאַיְּתִים שִׁבְרוֹן לֵב? אֵיךְ מְנַקְּדִים פַּחַד? אֵיךְ מְחַבְּרִים תִּקְוָה?
אנחנו הולכות יד ביד בשביל, בדרך אל הגן. "הגן החדש", את קוראת לו, אומרת שאנחנו
שֶׁקֶט רוּחַ בֹּקֶר קְרִירָה נָשְׁבָה מְסַלְסֶלֶת עַמּוּדֵי חוֹל צְהַבְהַב (בִּמְעַרְבּוֹלוֹת לַשָּׁמַיִם) בְּשֶׁקֶט נִיחוֹחַ פְּרִיחַת אֵקָלִיפְּטוּס
למן הרגע בו הקצנו בבוקר, ממוֹססים מראות־חלום מעל רשתית העין, התגלתה תפוסה בתחתית הבטן שלנו,
בַּקִּבּוּץ דּוּמִיָּה וְנִיחוֹחַ פֵּרוֹת מִסָּבִיב כְּמוֹ בְּאֶמְצַע אָבִיב, אַךְ עֵינַיִם רוֹאוֹת עֵץ כָּרוּת, קֵץ יְמֵי
לחן: ויקטוריה חנה וידאו: המוזיאון היהודי בפרנקפורט, חלק מקמע להגנה
גוללת־גוללת בפיד. אחרי הספר שסיימתי לקרוא בצהריים אני לא באמת מסוגלת מייד להכיל עוד אחד,
הַקָּמֵעַ שֶׁלֹּא הָיָה בְּכוֹחֵנוּ לִשְׁלֹחַ עָדֶיךָ לֹא הָיָה מַפְתֵּחַ מְכֻנָּף לֹא מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה שֶׁל שְׁיָרֵי
מילים ולחן: ידידיה בלחסן בס, גיטרות, תכנותים, קלידים, מיקס ומאסטרינג: ידידיה בלחסן מילים עכשיו אתה
מֵאָז שֶׁלְּקָחָם אֵלָיו מִבָּתֵּיהֶם וּשְׂדוֹתֵיהֶם וְהִסְתִּירָם בְּמִנְהֲרוֹת הַשָּׁמַיִם הֵחֵל נָע וָנָד לְהַחְבִּיא פָּנָיו שֶׁמָּא יִתְעַשְּׁתוּ
אני אוהב את שווייץ, אני אוהב את הנופים והאפשרות לְהִתְאַבֵּד בְּמָכוֹן מֻרְשֶׁה ולקבל על זה
גַּפְרוּר שֶׁמַּצִּית בַּיִת שָׁלֵם נִדְלָק עַכְשָׁו לְחַמֵּם מָרָק לְיֶלֶד שֶׁהוֹרָיו תַּחַת הֲרִיסוֹת הַחֹשֶׁךְ
קינת בארי נכתבה לאחר אסון שמחת תורה תשפ"ד. פשוט בלתי נתפס שהיינו צריכים להוסיף קינות
כִּי פֻּיְּחָה יְרִיעַת רָקִיעַ הֶאֱפִירָה תְּכֵלֶת שָׁמַיִם קָדְרוּ פְּנֵי שֶׁמֶשׁ מִפְּנֵי אֶבְלָהּ כִּי צָחֲחָה אֲדָמָה
"אני יכולה להיות חלק מזה," מיקי משכנעת את עצמה, לא יותר מלחישה. היא עומדת איפה
למשך חמש דקות או הרבה יותר מזה, היה סביבי ערפל בקומה השלישית. ערפל פיזי, גשמי,
יְלָדִים תַּחַת טַלִּית הַמַּלְאָךְ אֵינוֹ גּוֹאֵל; שֶׁקֶט הַקְּלָרִינֶט שֶׁל בְּכוֹרִי; אִלְּמוּת גְּלִילַת הַשֵּׁמוֹת וּצְעָקָה זֶה
עוֹטֵף מְסִבָּה תִּינוֹק מִצְנַח רְחִיפָה נַעֲרָה עַל אוֹפַנּוֹעַ טוֹיוֹטָה לְבָנָה דָּרוֹם אָדֹם 1400. 229. 239.
לזכר נועה מרציאנו ז״ל ולמען החטופים. מילים ולחן : נעמי שמר שירה, גיטרה, בס, פסנתר,
וְזֶה שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל זֶה תִּינוֹק שֶׁל בֵּית רַבָּן. לֹא הִסְפִּיק לִשְׁמֹעַ קֶצֶב הַלְמוּת הַלֵּב
אֵינוּת הַנֶּפֶשׁ, חוֹתַם סְתָו הַמַּמְטִיר טִפּוֹת דָּם רַכּוֹת. אוקטובר 2023
זכות גדולה נפלה בחלקנו – להופיע בערב לזכרו של מתן ליאור ז״ל, איש הסאונד האגדי
גַּם אִם גּוּפִי שָׁלֵם וּמֻכָּר נַפְשִׁי לֹא יוֹדַעַת נַפְשָׁהּ. נכתב ב־13.10.23
אֻמְדָּן מְדֻיָּק אֵשׁ יְדִידוּתִית שִׁגְרַת חֵרוּם זְעָקָה אִלֶּמֶת תִּינוֹק בַּשֶּׁבִי. מישר, נובמבר 2023
גיליון 12, רווח
יולי, 2024
עורכי המדורים: יובל אונגר (פרוזה), אורית בן משה (פרוזה), אורי ויטנר (שירה), עידית ורד (מסות ומדור מיוחד), חרות לוביץ' (שירה), יוספית שהם (דימויים חזותיים), רחלי ריף (פרוזה), יעל שורק, לאה תמיר אנגלרד (מסות)
עורכת מלווה: סלין אסייג
עריכת הלשון: ענבל גיל
דימוי הכריכה: קובי עמיאל
(הדימוי הינו חיתוך מתוך: קובי עמיאל, ללא כותרת. הצילום במלואו מופיע בגוף הגיליון)
עיצוב הכריכה: רות קינן
©כל הזכויות שמורות ליוצרים